Page 260 - 336
P. 260
הכפר הערבי זרעין שהיה כאן נמשיך ונתקדם עוד כמה עשרות מטרים בשביל
מאמצע המאה ה 19-ועד מלחמת במורד התל ,עד שנגיע למערה בסלע .המערה
העצמאות ,חלש על אדמות פוריות, היא רק אחת מהממצאים הרבים שנמצאו על התל
מקור מים ודרך ראשית .מיקומו ולמרגלותיו בסקר ארכיאולוגי בו אותרו עשרות
האסטרטגי הפך אותו ליעד מבוקש מערות קבורה ומתקנים חקלאיים .הממצאים
בימי קום המדינה ,הוא נכבש על מעידים כי תור הזהב של יזרעאל הקדומה היה ככל
ידי כנופיות ערביות ותושביו נאלצו הנראה בימי המלך אחאב עד שנחרבה במאה ה8
לברוח לאזור ג'נין .הכנופיות הקשו לפנה"ס על ידי האשורים .היתרון האסטרטגי של
על המעבר של יושבי העמק בדרך התל וקרבתו למים ולאדמות חקלאיות משך אליו
שעליה חולש התל ,והוא נכבש שוב מתיישבים בתקופה הביזנטית ,והוא מוזכר
לאחר קרבות קשים על ידי לוחמי במקור היסטורי מהתקופה ככפר גדול .מאוחר יותר
במאה ה 19-ביוזמת השליט המצרי אברהים פאשה
גולני במאי .1948 התיישבו כאן מספר משפחות והמקום קיבל את
השם "זרעין" שמשמר את השם הקדום והחקלאי
כלומר "המעיין המת" בערבית .בימי המנדט הבריטי של "יזרעאל" .על אדמות הכפר הוקם לאחר מלחמת
נחצבה נקבה הנמצאת במקום עד היום ,כדי להגדיל העצמאות קיבוץ שאימץ את השם התנ"כי יזרעאל
את שפיעת המים .כיום הנקבה סגורה ,חלק ממי
המעיין נשאבים וחלקם זורמים אל הבריכה .המעיין (מצדו המערבי של התל) .
כפי שניתן להבין ,היה מקור החיים של יושבי התל
כבר מתקופת התנ"ך ,וב"חג המים" אין מתאים ממנו נמשיך עם השביל ,נגיע לשדות החקלאיים
שלמרגלות התל ונצעד בעקבות הסימון הכחול
לסיום סיורנו . על דרך ג'יפים .לאחר כ 400מ' נגיע לחורשת
האקליפטוסים ובה בריכה רדודה עם מבנה במרכזה,
היא עין יזרעאל .המעיין שמולנו הוא חלק מריכוז
מעיינות שבוקעים לאורך נחל חרוד ,כמו גם מעין
חרוד וגן השלושה (הסחנה) .בשנות בצורת הוא
נוטה להתייבש ולכן זכה לכינוי "עין אל מות",
עין יזרעאל .צילום :ליאור שמש
8
