Page 279 - 336

‫פלחה לגידול פלפלים ואבטיחים‪ 400 ,‬דונם של פרדסים‪,‬‬
‫‪ 70‬דונם של זיתים ואגוזי פקאן‪ .‬כיום עוד יש חברים‬
‫העוסקים בגידול בקר וצאן ועופות לייצור בשר וביצים‪.‬‬

‫חברי קבוצת הזורעים לא הצליחו להגשים במלואו את‬

‫בסיוע מאות אנשים ממשקי עמק‬ ‫ליד מגדל המים צילום‪ :‬באדיבות ארכיון מושב הזורעים‬
‫הירדן‪ ,‬הוקמו בן לילה חומה‪ ,‬מגדל‬
‫שמירה ומחנה אוהלים‪ .‬בשבועות‬ ‫שבמורדות טבריה והחלו לעבד את האדמות שבראש‬
‫הראשונים‪ ,‬נבנו צריף לחדר האוכל‬ ‫ההר‪ .‬ב‪ 23-‬במאי ‪ ,1939‬כחלק ממבצע "חומה ומגדל"‪,‬‬
‫ולמטבח המשותף‪ ,‬צריף למגורי‬ ‫עלו חברי ארגון הזורעים על הקרקע באדמות פיק"א‬
‫המשפחות וצריף למגורי הרווקים‪.‬‬ ‫בסרג'וני שברכס שמעל טבריה‪ .‬בסיוע מאות אנשים‬
‫המים למקום הובאו במכלית מטבריה‬ ‫ממשקי עמק הירדן‪ ,‬הוקמו בן לילה חומה‪ ,‬מגדל שמירה‬
‫(רק לקראת סוף ‪ ,1941‬הושלמה הנחתו‬ ‫ומחנה אוהלים‪ .‬בשבועות הראשונים‪ ,‬נבנו צריף לחדר‬
‫האוכל ולמטבח המשותף‪ ,‬צריף למגורי המשפחות‬
‫של צינור מים ממעיינות יבנאל‬ ‫וצריף למגורי הרווקים‪ .‬המים למקום הובאו במכלית‬
‫מטבריה (רק לקראת סוף ‪ ,1941‬הושלמה הנחתו של‬
‫חלומם לשלב תורה ועבודה כפי שציירו לעצמם בחוות‬ ‫צינור מים ממעיינות יבנאל)‪ .‬עתיד המושב היה מותנה‬
‫ההכשרה באירופה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעצם עלייתם ארצה הצילו‬ ‫בהגדלת הקרקע ובהקמת משק מעורב המבוסס על‬
‫את עצמם ותרמו ליצירת תשתית למדינה שבדרך‪.‬‬ ‫גידולי שלחין ועל משק חי‪ .‬בהמשך התברר שלא כדאי‬
‫בראייה לאחור‪ ,‬מסתבר שהם התגברו על האתגרים‬ ‫להעלות מים להר‪ ,‬אלא להקים יישוב בבקעה בלוביה‪.‬‬
‫הכבירים שעמדו בפניהם‪ ,‬היישובים שהקימו שגשגו עם‬ ‫הוחלט להתמזג עם ארגון הירדן ולהקים יישוב גדול ובו‬
‫הזמן ועמדו בזכות עצמם ללא התערבות גורם חיצוני‪.‬‬ ‫מאה יחידות משקיות וכך להיות למושב הגדול ביותר‬
‫ההצלחה באה בהדרגה ולאחר קשיים מרובים‪ ,‬וכאמור‪,‬‬
‫מבחינתם ההצלחה הייתה חלקית בלבד‪ .‬לולא נחישותם‬ ‫של הפועל המזרחי‪2.‬‬
‫של המייסדים‪ ,‬ספק אם אדמות עמק יבנאל היו נגאלות‪.‬‬
‫עולם הערכים שהגשימו ומאבקם להיאחזות בקרקע הם‬ ‫עם סיום המלחמה ב‪ ,1945-‬עזבו רבים מהחברים את‬
‫נדבך חשוב ברצף ההיסטורי של תקומת העם היהודי‬ ‫המקום עקב התנאים הקשים ובשל בעיות חברתיות‬
‫וקשיי פרנסה‪ .‬במקום העוזבים‪ ,‬נקלטו מתיישבים‬
‫ומדינת ישראל‪ ,‬וראוי שישמשו לנו מקור השראה‪.‬‬ ‫חדשים‪ ,‬חלקם ניצולי שואה וחלקם חיילים משוחררים‬
‫מהבריגדה היהודית‪ .‬בשנת ‪ ,1946‬החלה בניית‪ ‬בתי קבע‪,‬‬
‫ילדי סרג'וני הזורעים בכיתת הלימוד צילום‪ :‬באדיבות ארכיון‬ ‫נבנו רפתות ראשונות וכן נחפרה באר חדשה שנועדה‬
‫מושב הזורעים‬
‫להקל את בעיית המים ליישוב ולחקלאות במקום‪.‬‬
‫כמו במקומות יישוב רבים אחרים‪ ,‬גם בהזורעים החלו‬
‫ניצנים ראשונים של שינוי מנגנון ההתנהלות המשקית‬ ‫לפי דיווחי פיק"א מחודש אוגוסט ‪ ,1947‬ערב מלחמת‬
‫תוך פחות מעשור‪ .‬המקום היה ממשק קולקטיבי‬ ‫השחרור מנה היישוב ‪ 36‬חברים‪ 24 :‬בעלי משפחות‪,‬‬
‫למרקם חיים קואופרטיבי (מופרט לגמרי‪ ,‬כפי שמכונה‬ ‫שמונה רווקים‪ ,‬ארבעה חיילים משוחררים‪ .‬בבעלות כל‬
‫חבר הייתה פרה חולבת ועגלה‪ ,‬לחלק היה יותר מכך‪.‬‬
‫כיום) שמאפשר מקום גדול יותר לפרט ולמשפחה‪.‬‬ ‫במושב היו תשע פרדות‪ ,‬ולכל המשפחות היו לולים‬
‫אתם מוזמנים לטייל בשבילי המושב ואולי אף להתענג‬ ‫ובהם כחמישים תרנגולות לכל הפחות‪ .‬במשך השנים‬
‫הבאות‪ ,‬הגיעו חברים חדשים מקבוצות עלייה שונות‪,‬‬
‫על כוס קפה מעגלת הקפה אל מול הנוף‪.‬‬ ‫חיילים שהשתחררו מהצבא הבריטי לאחר מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬משוחררים ממחנות קפריסין ועולים‬
‫מצפון אפריקה וממדינות נוספות‪ .‬עם הקמת מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬תוכנן המושב להגיע לשמונים מתיישבים‬
‫בעלי משק ולתושבים נוספים‪ ,‬מהם בעלי מקצוע ומהם‬
‫עובדים ציבוריים‪ .‬בשטחי המושב נכללו ‪ 4,000‬דונם של‬

‫‪"2‬התיישבות וצורותיה" (ה'תש"ט)‪ ,‬משרד הביטחון ‪ ,‬אגף ליישוב חיילים ושיקומם‪ ,‬עמ' ‪27 .42‬‬