Page 284 - 336
P. 284

‫אבן מיוחדת נוספת הייתה האבן שכיסתה את פי הבאר בדרך נכונה עסקינן‪ ,‬חשוב להזכיר את 'דרך האבנים‬
‫במסעו של יעקב‪ַ " :‬ו ַּי ְרא ְו ִהֵּנה ְב ֵאר ַּבׂ ָּש ֶדה ְו ִהֵּנה ָׁשם הצהובות'‪ ,‬מסיפורה של דורותי ב"קוסם מארץ עוץ"‪.‬‬
‫ְׁשֹלָׁשה ֶע ְד ֵרי ֹצאן‪ְ ...‬ו ָה ֶא ֶבן ְּג ֹד ָלה ַעל ִּפי ַה ְּב ֵאר"‪ .‬בשל דרך זו מסמלת את הדרך של דורותי חזרה אל ביתה‬
‫כובדה וכן לפי נוהג המקום‪ ,‬גללו אותה רועים מספר לאחר שסופת הוריקן נשאה אותה עם ביתה למחוזות‬
‫בשיתוף פעולה כדי להשקות את צאנם‪ְ " :‬ו ֶנ ֶא ְספּו ָׁשָּמה ָכל הרפתקניים ולא מוכרים‪ .‬דרך האבנים הצהובות היא‬
‫ָה ֲע ָד ִרים ְו ָג ְללּו ֶאת ָה ֶא ֶבן ֵמ ַעל ִּפי ַה ְּב ֵאר ְו ִהְׁשקּו ֶאת ַהּ ֹצאן דימוי למסע ערכי הדורש תעצומות נפש‪ ,‬כדרך שאדם‬

                                        ‫ְו ֵה ִׁשיבּו ֶאת ָה ֶא ֶבן ַעל ִּפי ַה ְּב ֵאר ִל ְמ ֹק ָמה"‪ .‬אולם ‪ ‬יעקב‪ ,‬עושה מילדות לבגרות‪.‬‬
                                                                          ‫כאשר ראה את רחל עם עדרה ועל אף הדרך הארוכה‬
                                                                                                        ‫שעשה‪ ,‬הצליח לבצע משימה זו‬
                                                                                                        ‫לבדו נוכח עיניהם המשתאות‬
                                                                                                        ‫של הרועים שנאספו סביב‬
                                                                                                        ‫בזכות גל אדרנלין ששטף את‬
                                                                                                        ‫גופו‪ַ ":‬ו ְי ִהי ַּכ ֲאֶׁשר ָר ָאה ַי ֲע ֹקב‬
                                                                                                        ‫ֶאת ָר ֵחל ַּבת ָל ָבן‪ַ ...‬ו ִּיַּגׁש ַי ֲע ֹקב‬
                                                                                                        ‫ַו ָּי ֶגל ֶאת ָה ֶא ֶבן ֵמ ַעל ִּפי ַה ְּב ֵאר‬
                                                                                                        ‫ַו ַּיְׁש ְק ֶאת צֹאן ָל ָבן ֲא ִחי ִאּמו"‪.‬‬
                                                                                                        ‫פעולה הרואית זו לא הסתיימה‬
                                                                                                        ‫לפני שיעקב הרעיף נשיקה על‬
                                                                                                        ‫רחל ֳק ָבל ַעם ורועים‪ .‬שרשרת‬
                                                                                                        ‫פעולות אלו הביאו את יעקב‬
                                                                                                        ‫לפרוק את ההתרגשות שאחזה‬
                                                                                                        ‫בו בבכי‪ַ " :‬ו ִּיׁ ַּשק ַי ֲע ֹקב ְל ָר ֵחל‬
                                                                                                        ‫ַו ִּיׂ ָּשא ֶאת ֹקלֹו ַו ֵּי ְבּךְ" (בראשית‬

                                                  ‫כט‪ ,‬ב‪-‬יא)‪ ,‬אפיזודה אנושית בור דבורה בנאות קדומים‪ .‬צילום‪ :‬נחלה לוי‬
                                                                                                                             ‫מרגשת מאוד‪.‬‬

   ‫התחלנו באבנים המשמשות‬                                          ‫האבן שעל הבאר ממשיכה לככב גם בסיפור חייו של‬
   ‫לבנייה וסיימנו בנימה עצובה של‬                                  ‫עקיבא‪ ,‬שלא למד קרוא וכתוב שנים רבות לפני שהיה‬
   ‫אבן נגף או כזאת שאין לה הופכין‪.‬‬                                ‫לרבי עקיבא‪ .‬אבנים ומים גרמו לו להבנה שהביאה‬
   ‫בימים אלו‪ ,‬כשאנו עדיין נאבקים‬                                  ‫לתפנית בחייו ולגדולה‪" :‬מה היה תחילתו של ר'‬
   ‫על קיומנו ומלקקים את הפצעים‬                                    ‫עקיבא? אמרו‪ ,‬בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום‪.‬‬
                                                                  ‫פעם אחת היה עומד על פי הבאר‪ ,‬אמר‪ :‬מי חקק אבן‬
       ‫מאירועי השבעה באוקטובר‬                                     ‫זו? אמרו לו‪ :‬המים שתדיר נופלים עליה בכל יום‪ .‬אמרו‬
                                                                  ‫לו‪ :‬עקיבא‪ ,‬אי אתה קורא " ֲא ָב ִנים ָׁש ֲחקּו ַמ ִים"? מיד‬
‫בין האבנים המלוות את חיינו‪ ,‬נוכל לפגוש באבן שואבת‪,‬‬                ‫היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו‪ :‬מה רך פסל את‬
‫דימוי להשראה ולמוקד משיכה‪ ,‬או באבן בוחן‪ ,‬המשמשת‬                   ‫הקשה‪ ,‬דברי תורה שקשין כברזל על אחת כמה וכמה‬
‫אמת מידה לבחינת דברים‪ ,‬וגם באבן הראשה‪ ,‬אותה‬                       ‫שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה‪.‬‬
‫אבן המצויה בראש הקשת הבנויה אבנים‪ ,‬המחזיקה את‬                     ‫הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות‪ .‬אמר לו‪ :‬רבי‪,‬‬
‫המבנה בזכות לחץ ובעזרת הסתמכות של אבני הקשת‬                       ‫למדני תורה![‪ ]...‬היה לומד והולך עד שלמד כל התורה‬
‫אלו על אלו‪ .‬לצערנו‪ ,‬אנו פוגשים בדרך גם באבן נגף‪,‬‬                  ‫כולה"‪( ‬אבות דרבי נתן ו)‪ .‬ר' עקיבא למד משחיקת‬
‫העומדת כמכשול‪ .‬אולם דווקא בגרמניה שלאחר ימי‬                       ‫האבנים המתמידה במים שגם אדם שליבו קשה כאבן‪,‬‬
‫הנאציזם‪ ,‬נהייתה אבן הנגף ( ְשטֹו ְל ֶפּר ְש ַטיין‪ )Stolperstein,‬‬  ‫יכול בסופו של דבר להשתנות‪ .‬על שינוי ועל תקווה‬
‫לדרך חינוכית ולמיזם הנצחה בדמות אבני מדרכת בערי‬                   ‫אפשר ללמוד ממשורר תהלים‪ ,‬שטען כי אבן שבנאים‬
‫גרמניה המזכירות להולכים את מאורעות השואה ואת‬                      ‫פסלו יכולה‪ ,‬בנסיבות אחרות‪ ,‬לשמש אבן פינה לבנייה‬
                                                                  ‫אחרת‪ֶ " :‬א ֶבן ָמ ֲאסּו ַהּבֹו ִנים ָה ְי ָתה ְל ֹראׁש ִּפ ָּנה" (תהלים‬
                                ‫היהודים שגרו בקרבת מקום‪:‬‬
                                                                                                                           ‫קיח‪ ,‬כב)‪.‬‬

                                                                  ‫ֶא ֶבן ֶּד ֶרְך הוא צירוף מוכר המציין אישור להליכה במסלול‬
                                                                  ‫באחיזה בציון מרחק המעניק ביטחון למהלך‪ .‬צירוף זה‬
                                                                  ‫נהיה ביטוי להתפתחות משמעותית בדרך מסוימת‪ .‬ואם‬

                                                                  ‫‪32‬‬
   279   280   281   282   283   284   285   286   287   288   289