Page 58 - 336
P. 58
מאיר שלו רחש חיבה רבה לחצבים,
המבשרים את הסתיו בכושר
התחדשותם המופלא ובפריחתם
הנועזת בסוף הקיץ .לפי דבריו:
"[החצב] אולי אינו ההדור בפרחים
אבל יש בו פער יפה בין עדינות
ובין חוסן והיום שבו מתנשאת
תפרחתו מבין העלים המתים – הוא
יום שממלא את הלב בהתרגשות"
מאיר שלו רחש חיבה רבה לחצבים ,המבשרים את חצב מצוי .הצייר לא דייק :מעל העלים מצויר בסיסו הקטוע
הסתיו בכושר התחדשותם המופלא ובפריחתם הנועזת
בסוף הקיץ .לפי דבריו[" :החצב] אולי אינו ההדור של עמוד הפריחה ,והמשכו מופיע בצד שמאל .למתבונן נראה
בפרחים אבל יש בו פער יפה בין עדינות ובין חוסן כאילו העלים והפרחים מופיעים בו בזמן .מתוךKöhler, :
והיום שבו מתנשאת תפרחתו מבין העלים המתים F.E., Köhler’s Med.-Pfl. 2 (1890). Table 162
– הוא יום שממלא את הלב בהתרגשות" (ידיעות
אחרונות .)9.9.2005בראיון לקובי מידן בתוכנית ״חוצה וכן שמענו מפי אורי אליאב את השם " ִמי ָזאן ֶא ְל ַרי"
ישראל" ( ,)2.3.2017סיפר מאיר שחוץ מלכתוב ספרים,
הוא עסוק במדידת חצבים ,וכי מדד את החצב הגבוה (ميزان ال ّري) .עד כמה שידוע לנו ,שני שמות אלו אינם
במזרח התיכון ( 1.67מ') ,ובניבוי מזג האוויר על פי
פריחת החצבים – מלאכה שלמד מ״זקני הבדואים בכפר מצוינים בספרות .מידע רב נאסף בארץ על חצבים לפני
הסמוך״ .במקום לעמוד על הטיב ועל הטבע של סברות כמאה שנים .מידע זה מעיד על הימצאות נרחבת של
הנמצאות במחלוקת מאז ימי יוון הקדומה ,העדיף מאיר חצבים בארץ בעבר .אך בשנים האחרונות החצב הולך
שלו את דרך ההומור כפתרון .בכך יש לו יתרון עצום על ונעלם מן הנוף הישראלי ,ואף מאותם כפרים שבהם
תועד הצמח בעבר .לכן חשוב במיוחד שהמידע שנאסף
פני החוקרים ,החייבים להתמודד עם עובדות. על החצבים יישמר ,במיוחד משום שעד שכמה שידוע
לנו עבודתם המקיפה של הראובנים (הנ"ל) היא היחידה
פריחת החצב צילום :איתי פלינט
שנעשתה על החצב ועל שמותיו.
במילון השפה הערבית האנדלוסית (,)Corriente, 2022
השם היחידי לחצב הוא "אישקיל" (أشقيل) ,הגזור מהשם
היווני .Skillaהמסורת הקושרת בין פריחת החצב וחיזוי
גשמים ,כפי שציין אישבילי ,אינה מוכרת כיום לא
בספרד (לדברי גוירמו בניטז ,מידע אישי ,)23.5.2023
לא במרוקו (לדברי יאסין מקלאך )27.5.2023 ,ולא
ברחבי המזרח התיכון (לדברי שהינה גזנפאר ,העורכת
הראשית של צמחיית עיראק ב ,Kew Garden-מידע אישי
.)12.5.2023ככל הנראה ,האמונה שפריחת החצב עשויה
להעיד על עונת הגשמים הקרובה מקורה ביוון העתיקה.
משם היא נדדה למזרח ,ועקבותיה הנדירים נותרו כיום
בישראל ,בירדן ,בקפריסין ובמלטה .מבין כ 300-שמות
החצב בשפות שונות (כולל כארבעים שמות בערבית),
לא מצאנו באזור הים התיכון (פרט לשני עברי הירדן)
ולו שם אחד המשקף קשר בין פריחת החצב וחיזוי
גשמים (דפני ואחרים ,בהכנה).
54