Page 57 - 336

‫החצב באיור מהמאה ה‪ .19-‬הצייר הקפיד לצייר את העלים‬ ‫"מבשרי הגשם"‪ ,‬איור של ההסתדרות הציונית‪ .‬בניגוד‬
‫ואת הבצל בנפרד מעמוד הפריחה‪ .‬מתוך‪Deutschlands Flora :‬‬ ‫למבשרי הגשם האמיתיים‪ ,‬כל הצמחים‪ ,‬פרט לחצב‪ ,‬הם‬

‫הפריחה וזקיפותו‪ .‬שמות החצב בערבית באזורינו‬ ‫בעלי עלים‪.‬‬
‫קושרים אותו גם הם לעונת הגשמים הקרובה‪ .‬סך הכול‪,‬‬
‫מצאנו שמונה שמות‪ .‬נראה שרובם קשורים לאורך‬ ‫הפריחה שופעת ובעלת עמודי פריחה חזקים ובריאים‬
‫עמוד הפריחה‪ ,‬המבטא את עוצמת הפריחה‪ ,‬יותר מאשר‬ ‫וייצור זרעים מרובה‪ ,‬תהיה שנה טובה לחקלאות‪.‬‬

‫לכל תכונה אחרת של הצמח הפורח‪.‬‬ ‫האיכרים הזקנים במלטה אומרים שאם עמודי הפריחה‬
‫של החצב זקופים וארוכים‪ ,‬אז תהיה שנת גשמים טובה‪,‬‬
‫האיכרים הזקנים במלטה אומרים‬ ‫אבל אם עמודי הפריחה לולייניים‪ ,‬עקומים ודי קצרים‪,‬‬
‫שאם עמודי הפריחה של החצב‬ ‫אז תהיה שנה יבשה‪ .‬מוסר המידע ציין‪" :‬לעיתים ראיתי‬
‫זקופים וארוכים‪ ,‬אז תהיה שנת‬ ‫את שתי הצורות באותו אתר" (סטפן מיפסוד‪ ,‬מידע‬
‫גשמים טובה‪ ,‬אבל אם עמודי‬ ‫אישי‪ .)10.4.2023 ,‬שני מקורות אלו משלימים היטב את‬
‫הפריחה לולייניים‪ ,‬עקומים ודי‬ ‫הערתם של הראובנים‪" :‬ועוד יש אומרים‪ ,‬שאם קנה‬
‫התפרחת של החצב יתכופף יפה ויזדקף חזרה סימן הוא‬
‫קצרים‪ ,‬אז תהיה שנה יבשה‬ ‫לשנה טובה (יש קנים בחצב שאינם מזדקפים חזרה‪,‬‬
‫משום שכרסם אותם זחל החצב)‪ .‬בכמה אתרים מציינים‬
‫אפרים וחנה הראובני‪ ,‬במאמרם "פרשת החצב והיבלית"‬ ‫את הקשר שבין אורך עמוד התפרחת של החצב לבין‬
‫כמות הגשמים הצפויה" (א'‪ ,‬הראובני וח'‪ ,‬הראובני‪,‬‬
‫(‪ ,)1941‬ציינו שישה שמות הקושרים את החצב לחיזוי‬
‫כמות הגשם‪ .‬ככל הידוע לנו‪ ,‬רק באחד השמות‪" ,‬עּוד‬ ‫‪ ,1938‬החצב ובני לויתו‪" ,‬טבע וארץ"‪ ,‬יח)‪.‬‬

‫ֶא ְל ַרי" (عود ال ّري)‪ ,‬משתמשים כיום באזור‪ ,‬בעבר הירדן‪.‬‬ ‫במחקר שנערך בקפריסין בשנות השבעים של המאה‬
‫שעברה‪ ,‬דיווחה החוקרת שהכפריים מחשיבים את‬
‫את העובדה שיתר השמות אינם מופיעים בשום מקור‬ ‫החצב כברומטר (כך במקור) של מזג האוויר‪ ,‬אך לא‬
‫הידוע לנו אפשר להסביר בכמה סיבות‪ :‬שמות צמחים‬
‫עשויים להיות מקומיים‪ ,‬לפעמים אפילו נהוגים בכפר‬ ‫ציינה פרטים נוספים (‪.)Arnold, 1985‬‬
‫מסוים‪ ,‬ולכן אפשר שלא להיתקל בהם בספרות‪ .‬עדות‬
‫מסייעת לדעה שעדיין קיימים לחצב שמות מקומיים‬ ‫אחרית דבר‬
‫ונדירים שלא תועדו היא שהמחבר השני‪ ,‬סאלח עקל‬
‫מאז ימי תיאופרסטוס‪ ,‬הבוטנאי היווני (‪287-371‬‬
‫ח'טיב שמע את השם " ַז ְנּבּוט ֶא‪ַ -‬ר ְי" (زنبوط الر ّي) בירדן‪,‬‬ ‫לפנה"ס)‪ ,‬מופיעות הערות בספרות על קשר אפשרי‬
‫בין פריחת החצב לעונת הגשמים הקרובה‪ .‬התכונות‬
‫המצוינות בספרות הן‪ :‬עונות הפריחה‪ ,‬כמות הפריחה‪,‬‬
‫שיעור חנטת הפירות בעמוד התפרחת‪ ,‬אורך עמוד‬

‫‪53‬‬