Page 67 - 26422
P. 67
מחפשת ׀ 67
האזנתי לדברים שאמרו כשצחוקם התגבר ,וקולותיהם נעשו
ברורים יותר ,משוחחים בגסות בספרדית .שריריי התהדקו
כשהתחוור לי על מה הם מדברים .בני זונות עלובי נפש .לרגע
נדמה היה שקולותיהם ממש קרובים אלינו ולפני שהם חלפו יכולתי
להריח עשן טבק וצחנת גוף של אנשים שלא התקלחו ,קולותיהם
נמוגים כשהמשכנו לעמוד חבויים בין השיחים ,בגוף מרוגש.
ליבי התחילה לרעוד ואני הצמדתי אותה אליי עוד יותר והצורך
העז להגן עליה כמעט הציף אותי .קולותיהם של הגברים גוועו,
ואחרי רגע צחוקם נותר כזיכרון רחוק בלבד ,אבל ליבי לא הרפתה
ממני .גם אני לא הרפיתי ממנה והעברתי את תשומת ליבי אל
תחושת חום גופה נגד גופי ,אל הלחץ הענוג והרך של גופה ,אל
ריחה .היא לפתה את חולצת הטריקו שלי והפנתה את פניה לתוך
חזי ,ממשיכה לרעוד .לא דיברתי ,לא ידעתי באמת מה לעשות כדי
להרגיע אותה ,אבל הצורך הבלתי מוכר מילא אותי ולכן החלקתי
את ידי על שיערה ואז מטה אל גבה ,מעלה ומטה ,מעלה ושוב
מטה .תהיתי אם ההתנהגות שלה הייתה תגובה לגברים שחלפו
לידינו ,או משהו רציני יותר .האם מישהו חיבק אותה מאז שארוסה
נעלם? מי ניחם אותה כשגילתה שהגבר שלו היא עומדת להינשא
ודאי בגד בה? היא חזקה ,הבנתי עכשיו ,אבל אדם לא יכול להיות
חזק כל הזמן.
הציפורים שרו בין העצים ,רוח הרטיטה את העלים ורעדה של
ליבי פסק לבסוף ,והולם ליבה נרגע כשצנחה עליי .בסופו של דבר
היא הרפתה מחולצת הטריקו שלי .היא הציצה בי ומבטה ננעץ
במבטי .״האם אתה ...ליטפת אותי?״ היא לחשה.
קפאתי במקומי וכל מה שנראה על פניי גרם לעיניה להתרחב.
״לא,״ היא אמרה והניחה את ידה על חזי .״זה ...זה מצא חן בעיניי.
