Page 152 - YOS
P. 152
ויגש · דרש יוסף
חיותינו תלויה בו ("רחם על ציון כי היא בית חיינו"…) כמו הקנה –
שעיקר חיות הנשימה ממנו.
וכנגד הוושט – זה המזבח שאוכל הקרבנות ומזין את העולם
דרכם.
בית המקדש הוא בית חיינו – לכולנו נראה שאנחנו חיים,
הדבקות המוחלטת זה ע"י בית המקדש…
החתם סופר מבאר :מדוע מתענים בי' בטבת אפילו שחל
בשבת? הרי לא מתענים בשבת על פורענות שהייתה,
הדבר היחידי שניתן לצום עליו זה על העתיד?
לדוגמא :יום הכיפורים מחילת העוונות לשנה החדשה .תענית
חלום שדואג על העתיד – מותרת בשבת ,אבל י'
בטבת זוהי תענית על המצור שהיה ,וכיצד אילו חלה בשבת
היינו מתענים?!
אלא מכיוון שביום זה ה' דן את בית המקדש האם הוא ייבנה
השנה או לא? לכן מותר להתענות גם בשבת...
כל אחד צריך להבין מהי המשמעות של בניין בית המקדש
ולעשות את ההשתדלות להתפלל שיבנה עוד השנה...
ואל יאמר אדם מה תועלת בתפילתי? שהרי כבר כותב מסילת
ישירים שכל התפילות שהתפללו התנאים ,הראשונים,
הרמב"ם והבעש"ט מתאספים לסל אחד וככל שחולף הזמן
מתאספים יותר תפילות יותר דמעות עד שיתמלא סל וניגאל,
ויבנה בית המקדש.
לכן בצום הזה לעשות השתדלות לצום (הצום הקצר ביותר) ולבקש
שה' יבנה את ביהמ"ק עוד השנה ,ובעז"ה בשבוע הבא
נוכל כבר להיות בירושלים בבניין בית תפארתנו…
קלב