Page 152 - YOS
P. 152

‫ויגש · דרש יוסף‬

‫חיותינו תלויה בו ("רחם על ציון כי היא בית חיינו"…) כמו הקנה –‬
                  ‫שעיקר חיות הנשימה ממנו‪.‬‬

‫וכנגד הוושט – זה המזבח שאוכל הקרבנות ומזין את העולם‬

                                                     ‫דרכם‪.‬‬

‫בית המקדש הוא בית חיינו – לכולנו נראה שאנחנו חיים‪,‬‬

               ‫הדבקות המוחלטת זה ע"י בית המקדש…‬

‫החתם סופר מבאר‪ :‬מדוע מתענים בי' בטבת אפילו שחל‬

‫בשבת? הרי לא מתענים בשבת על פורענות שהייתה‪,‬‬
       ‫הדבר היחידי שניתן לצום עליו זה על העתיד?‬

‫לדוגמא‪ :‬יום הכיפורים מחילת העוונות לשנה החדשה‪ .‬תענית‬

‫חלום שדואג על העתיד – מותרת בשבת‪ ,‬אבל י'‬
‫בטבת זוהי תענית על המצור שהיה‪ ,‬וכיצד אילו חלה בשבת‬

                         ‫היינו מתענים?!‬

‫אלא מכיוון שביום זה ה' דן את בית המקדש האם הוא ייבנה‬

        ‫השנה או לא? לכן מותר להתענות גם בשבת‪...‬‬

‫כל אחד צריך להבין מהי המשמעות של בניין בית המקדש‬

    ‫ולעשות את ההשתדלות להתפלל שיבנה עוד השנה‪...‬‬

‫ואל יאמר אדם מה תועלת בתפילתי? שהרי כבר כותב מסילת‬

‫ישירים שכל התפילות שהתפללו התנאים‪ ,‬הראשונים‪,‬‬
‫הרמב"ם והבעש"ט מתאספים לסל אחד וככל שחולף הזמן‬
‫מתאספים יותר תפילות יותר דמעות עד שיתמלא סל וניגאל‪,‬‬

                       ‫ויבנה בית המקדש‪.‬‬

‫לכן בצום הזה לעשות השתדלות לצום (הצום הקצר ביותר) ולבקש‬

‫שה' יבנה את ביהמ"ק עוד השנה‪ ,‬ובעז"ה בשבוע הבא‬
      ‫נוכל כבר להיות בירושלים בבניין בית תפארתנו…‬

                                                               ‫קלב‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157