Page 153 - YOS
P. 153

‫דרש יוסף · גאווה שהיא בעצם ענווה‬

                      ‫גאווה שהיא בעצם ענווה‬

                   ‫“ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך‬
                           ‫דבר באזני אדני” (פרק מ”ד‪ ,‬פסוק י”ח)‬

             ‫מובא במדרש תנחומא ישן‪ :‬אמר לו יוסף ליהודה‪ ,‬יאמר לי‬

                ‫למה אתה מרבה בדברים? כולם יושבים בשקט‪ ,‬ורק‬
                ‫יהודה מדבר… שואל אותו יוסף – למה אתה מדבר כל‪-‬כך‬

                                              ‫הרבה?!‬

             ‫ממשיך המדרש ואומר – אני הערב עליו‪ ,‬ולכן אני בא‬

                ‫ומתייצב כאן‪ .‬הבטחתי לאבי גם‪ ,‬שאם לא אחזירהו‪,‬‬
                ‫אני חוטא לפניו בשני עולמות‪ ..‬בעולם הזה ובעולם הבא‪ ,‬שנאמר‬
                ‫(מד‪ ,‬לב)‪" :‬אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים‪ ,‬לפיכך‬

                                      ‫אני נותן נפשי עליו"‪.‬‬

             ‫משיב הגאון מוילנא בדרך רמז‪ :‬שהעניין הזה רמוז בטעמי‬

                ‫המקרא – קדמא ואזלא זרקא מונח סגול – ַוִּי ַּגׁש‬
                ‫ֵא ָליו ְיה ּו ָדה – אני הראשון שקדמתי ובאתי‪ .‬מה פתאום אתה‬
                ‫הראשון שבאת? הרי יש לפניך עוד שלושה‪ .‬התשובה היא –‬
                ‫זרקא מונח סגול – בגלל שזרקתי את עצמי מעם סגולה‪ ,‬אם‬

                                   ‫לא אחזיר חזרה את בנימין‪.‬‬

             ‫מובא בספר 'אור הנפש' של הרב זייצ'יק‪ :‬הספר מדבר על‬

                              ‫תורת הנפש של האדם‪ ,‬בנושא הערבות‪...‬‬

‫קלג‬
   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158