Page 168 - YOS
P. 168
ויחי · דרש יוסף
בפרשה" :ויחי יעקב בארץ מצרים" ,לא כתוב "ויהיה יעקב
בארץ מצרים" אלא "ויחי" " -שהיה בבחינת חיים גם בארץ
מצרים" .כלומר ,בשפת התורה יש הבדל בין "להיות" לבין
"לחיות" .לחיות הכוונה לחיות חיים של אמת ולא של חידלון
" -ופירוש חיים הוא דבקות בשורש ,ומקור שמשם נמשך תמיד
חיות" .יעקב אבינו היה במצב של דביקות בבורא גם בארץ
מצרים .יעקב היה במצב של ביטול לגבי השם יתברך והוא
הכיר שאין עוד מלבדו גם בתוך ארץ מצרים.
יעקב משך חיות ושפע לא רק על עצמו ,אלא על כל ארץ
מצרים ,ולכך כולנו צריכים לשאוף – בכל מקום בו
אנו נמצאים ,עלינו להשתדל לחיות לא רק עבור עצמינו –
שגם זה בהחלט משימה לא קלה – אלא עבור כל העולם,
ובמילים אחרות :להיות "צדיק יסוד עולם".
נקודה אחת מתוך ברכת יעקב .יעקב מברך את יוסף" :ואני
נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי
בחרבי ובקשתי" (מ"ח ,כ"ב) .ידוע תרגומו של אונקלוס על שתי
המילים האחרונות בפסוק" :בצלותי ובעותי" (בתפילתי ובבקשתי).
יעקב אומר ליוסף שהוא ניצח במלחמה (מול אנשי שכם .עיין
רש"י) לא בכוח הזרוע אלא בכוח התפילה והבקשה.
ה"משך חכמה" (על פסוק זה( ממבאר את ההבדל בין תפילה
לבקשה ,וזה רלוונטי לכולנו .התפילה היא סדר נוסח
התפילה הקבוע כפי שתקנו אנשי כנסת הגדולה .לפי ההלכה,
ביחס לתפילות אותם תקנו לנו חכמים ,מספיקה כוונה "בסיסית"
כדי לצאת ידי חובה ,ואפילו אם כיוון רק בברכת אבות ,יצא
ידי חובה .בקשה היא תפילה אישית ,פרטית וספציפית ,שאדם
מתפלל על עניין אישי .כאשר אדם בא לבקש בקשה אישית
ופרטית ,ולהוסיף חידוש בתפילתו ,נדרשת כוונה יתירה כדי
שהיא תתקבל.
קמח
