Page 171 - YOS
P. 171
דרש יוסף · להתרחק ממחלוקת
האריה התאדם ,קצף ושאג ברוגז" :מורד במלכות הינך! איך
תעז לומר שמפי יוצא ריח רע?" קפץ על הסוס ,שיסע
אותו לגזרים ואכל לשובע .בעודו מעמיד פני נרגז וזעף על
חוצפתו של הסוס ,הרי שבלבו פנימה חגג הלביא ניצחון.
אחרי שלושה ימים החליט האריה שצריך שוב להשיג אוכל,
אבל הפעם לא צריך לצאת לצוד .הוא כבר מכיר את
השיטה :הזאב נקרא אחר כבוד לומר למלך איזה ריח יוצא
מפיו .הזאב ,שראה מה עלה בגורלו של הסוס ,החליט להתחכם:
"מלכי הרם! מפיך נודף ריח גן עדן ,לא הרחתי עדיין ריח כזה
בעולם כולו".
האריה כשכש ברוגז בזנבו ,והנחית כף אדירה על גבו של
הזאב .רגע לפני שפרחה נפשו של זה האחרון ,תקע
בו האריה עיניים רושפות והפטיר" :חושב אתה לשקר למלך?
ריח טוב אתה אומר? גם אותך יש להרוג!" וקרע אותו כדג...
ימים מספר חלפו והמלך נתן עיניו בחיה הבאה ,השועל.
כאשר נקרא הערמומי שבחיות אל האריה ,הגיע עטוף כולו
בצעיף גדול ,עיניו מזוגגות ואדומות משפשוף ואפו
סמוק כדובדבן בשל .בידיו נשא השועל ערימת ממחטות לכל
אפצ'י שלא יבוא ,וכך כשל לפני המלך באמרו" :אדודי הבלך,
אדי באוד מצודד ,האף שלי סתוב ואדי לא יכול להריח כלוב"...
השועל החכם הבין שהדרך היחידה לצאת מהמלכודת ,הינה
להסביר שהוא לא יכול להריח ,והוא מנוע מלהתערב.
כך ,הסביר הרה"ק מדז'יקוב ,היו דברי יעקב על מחלוקת קרח:
ביקש יעקב ללמד את בניו שכה נוראה היא המחלוקת ,עד
שכאשר היא פורצת ,חלילה ,יש לעשות הכל כדי שאפילו שמו
של האדם לא ישתרבב אליה .לא לטוב ולא למוטב.
קנא