Page 171 - YOS
P. 171

‫דרש יוסף · להתרחק ממחלוקת‬

             ‫האריה התאדם‪ ,‬קצף ושאג ברוגז‪" :‬מורד במלכות הינך! איך‬

                ‫תעז לומר שמפי יוצא ריח רע?" קפץ על הסוס‪ ,‬שיסע‬
                ‫אותו לגזרים ואכל לשובע‪ .‬בעודו מעמיד פני נרגז וזעף על‬

                   ‫חוצפתו של הסוס‪ ,‬הרי שבלבו פנימה חגג הלביא ניצחון‪.‬‬

             ‫אחרי שלושה ימים החליט האריה שצריך שוב להשיג אוכל‪,‬‬

                ‫אבל הפעם לא צריך לצאת לצוד‪ .‬הוא כבר מכיר את‬
                ‫השיטה‪ :‬הזאב נקרא אחר כבוד לומר למלך איזה ריח יוצא‬
                ‫מפיו‪ .‬הזאב‪ ,‬שראה מה עלה בגורלו של הסוס‪ ,‬החליט להתחכם‪:‬‬
                ‫"מלכי הרם! מפיך נודף ריח גן עדן‪ ,‬לא הרחתי עדיין ריח כזה‬

                                           ‫בעולם כולו"‪.‬‬

             ‫האריה כשכש ברוגז בזנבו‪ ,‬והנחית כף אדירה על גבו של‬

                ‫הזאב‪ .‬רגע לפני שפרחה נפשו של זה האחרון‪ ,‬תקע‬
                ‫בו האריה עיניים רושפות והפטיר‪" :‬חושב אתה לשקר למלך?‬
                ‫ריח טוב אתה אומר? גם אותך יש להרוג!" וקרע אותו כדג‪...‬‬

                ‫ימים מספר חלפו והמלך נתן עיניו בחיה הבאה‪ ,‬השועל‪.‬‬

             ‫כאשר נקרא הערמומי שבחיות אל האריה‪ ,‬הגיע עטוף כולו‬

                ‫בצעיף גדול‪ ,‬עיניו מזוגגות ואדומות משפשוף ואפו‬
                ‫סמוק כדובדבן בשל‪ .‬בידיו נשא השועל ערימת ממחטות לכל‬
                ‫אפצ'י שלא יבוא‪ ,‬וכך כשל לפני המלך באמרו‪" :‬אדודי הבלך‪,‬‬
                ‫אדי באוד מצודד‪ ,‬האף שלי סתוב ואדי לא יכול להריח כלוב"‪...‬‬

             ‫השועל החכם הבין שהדרך היחידה לצאת מהמלכודת‪ ,‬הינה‬

                ‫להסביר שהוא לא יכול להריח‪ ,‬והוא מנוע מלהתערב‪.‬‬
                ‫כך‪ ,‬הסביר הרה"ק מדז'יקוב‪ ,‬היו דברי יעקב על מחלוקת קרח‪:‬‬
                ‫ביקש יעקב ללמד את בניו שכה נוראה היא המחלוקת‪ ,‬עד‬
                ‫שכאשר היא פורצת‪ ,‬חלילה‪ ,‬יש לעשות הכל כדי שאפילו שמו‬

                     ‫של האדם לא ישתרבב אליה‪ .‬לא לטוב ולא למוטב‪.‬‬

‫קנא‬
   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176