Page 190 - HALACHA
P. 190
הלכה זזוג תכאלמ
יומית
כ אדר א'
תלישת שערות ממעיל העשוי מעור בהמה
.זכל דבר שעשוי מעור בהמה או חיה שיש עליהם צמר או שערות ,יש
ליזהר שלא לתלוש מהם בשבת]די[ ,וכגון מעיל העשוי מעור או צווארון
שיש בו פרווה ,וכן שטריימל העשוי מזנבות שועלים וכל כיוצא בזה ,ועל
כן סוכריה שנדבקה עליהם ואי אפשר להסירה מבלי לתלוש מהשערות,
אסור להוציאה בשבת ,ואף על פי שלא ניחא לו שיתלשו שערות ,מכל
מקום כיון שהוא פסיק רישא שיתלשו ,אסור מדרבנן להסירה]וט[ .
גזיזת ציפורן
.חציפורן שפירשה רובה ועדיין מחוברת מקצתה ,אם מצטער בכך יכול
להסירה בידו ולא בכלי ,משום שיש כאן תרי דרבנן -א .מפני שהרוב
כבר פרש ורובו ככולו .ב .מפני שעושה זאת ביד ,ועל כן במקום צער
הדבר מותר]זט[ ,וכל זה כשהציפורן רובה תלושה ומיעוטה מחוברת,
אבל אם רובה פירשה ונחתכה ,ומיעוטה נשארה מחוברת ,אסור להסיר
את אותו מיעוט ,כי כל ההיתר הוא רק כשהרוב פירש ועדיין מיעוטה
מחוברת ומטעם הנ"ל שבאופן זה מצטער]זי[ .
]די[ משנה ברורה סימן ש"מ ס"ק ה' כתב שהתולש מהם לאחר מיתה חייב כיון שדרכו בכך ,ואף
אם אינו צריך לשערות שתולש ,מכל מקום מדרבנן אסור -עיין ביאור הלכה שם סעיף א'
ד"ה וחייב ,בן איש חי שנה שניה פרשת כי תשא סעיף י"ג.
]וט[ המשנה ברורה סימן של"ו ס"ק כ"ז כתב שפסיק רישא באיסור דרבנן אסור ,ואמר לי מרן
הגר"ח קניבסקי זצ"ל בשעת הדחק אפשר להקל בפסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן,
וראה בבן אי חי שם שכתב שאסור להוציא סוכריה שנדבקה על בגדים העשויים מעורות של
בהמה ,מפני שתולש את השערות.
]זט[ שו"ע סימן שכ"ח סעיף ל"א ,וכתב שם המשנה ברורה בס"ק צ"ו בשם הפמ"ג שצריך ליזהר
שלא יצא דם.
]זי[ כן מסתבר ,מפני שהטעם שמותר לתלוש כאשר הרוב תלוש ,הוא משום שרובו ככולו ,והרי
טפק
