Page 33 - HALACHA
P. 33

‫ערוז תכאלמ‬      ‫הלכה‬
                ‫יומית‬
                                                                                         ‫‪2‬‬
            ‫‪ ‬י תשרי ‪‬‬

                      ‫אכילה בשבת על גבי אדמה או על דשא‬

‫	‪.‬איכל סעודה שמשתמשים בה במים או בשאר משקין‪ ,‬אסור לאוכלה בשבת‬
‫על גבי אדמה או על גבי הדשא‪ ,‬כיון שחוששים שמא ישפוך על האדמה‬
‫את שיירי הכוס וכדומה‪ ,‬ונמצא עובר באיסור זורע]בל[  ‪ .‬לכן אותם‬
‫העושים סוכה בגינה צריכים להניח דבר מה בקרקע הסוכה‪ ,‬כגון פלטת‬

                          ‫עץ וכדומה‪ ,‬כדי שלא ישפכו מים על האדמה‪.‬‬

‫	‪.‬בינהגו שלא ליזהר מלהטיל מי רגלים על גבי צמחים בשבת‪ ,‬ויש‬
                                                        ‫מחמירים]גל[  ‪.‬‬

          ‫‪Q‬‬

‫]בל[ 	  רמ"א סימן של"ו סעיף ג'‪ ,‬משנה ברורה שם ס"ק כ"ו‪ ,‬וי"א שעובר גם באיסור חורש‪ .‬ובכף‬
‫החיים סימן של"ו אות ל"ד מביא טעם נוסף לאיסור‪ ,‬משום שיש חשש שמא יזרוק גרעיני‬
‫פירות באדמה במקום שיכול להצמיח‪ .‬ועיי"ש באות כ"ז שכתב שכל החשש שמא ישפוך מים‬
‫לגינה שייך רק כשיש עשבים שגדלים על פני הקרקע או שיודע שיש בתוך האדמה זרעים‪,‬‬

  ‫אבל בסתם אדמה שלא רואים כלום‪ ,‬אין זה פסיק רישא‪ ,‬ורק אם מתכוון להשקות אסור‪.‬‬
‫]גל[  	 השולחן ערוך בסימן של"ו סעיף ג' כתב שמותר להטיל מי רגלים על גבי צמחים בשבת‪ ,‬מפני‬
‫שהם שורפים את הזרעים ואינם מצמיחים אותם‪ ,‬ודלא כדעת בעל היראים‪ .‬וראה באגלי טל‬
‫במלאכת זורע הלכה ה'‪ ,‬ובביאורים שם ס"ק ט"ו שכתב שיש להחמיר מאחר ודעת בעל‬
‫היראים לאסור‪ ,‬וכתב שכן העיד התפארת ישראל שחכמי אקאנאמיע כתבו שמי רגלים‬
‫מזבלים ומשבחים את הצמחים‪ ,‬ומזבל הוא תולדת חורש‪ ,‬לכן מסיק שראוי להחמיר‪ .‬ועיין‬
‫כף החיים סימן של"ו אות ל"א שמביא גם כן את התפארת ישראל‪ .‬אמנם בביאור הלכה‬
‫בד"ה "או שאר משקים" לאחר שמביא את דברי התפארת ישראל כתב על זה "ולא נהגו‬

                                                    ‫העולם ליזהר בזה כלל‪."...‬‬

                                           ‫לב‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38