Page 398 - HALACHA
P. 398

‫הלכה‬    ‫האצוה תכאלמ‬
     ‫יומית‬

‫‪ ‬כב אלול ‪‬‬

‫	‪.‬וטחפצים הנמצאים בתוך רשות הרבים‪ ,‬אם אינם גבוהים שלשה טפחים‬
‫מקרקע רשות הרבים דינם כרשות הרבים‪ ,‬ואפילו הם דברים שאין‬
‫רגילות לדרוס עליהם כגון קוצים או גללים של בהמה וכדומה‪ ,‬כיון שכל‬
‫דבר שפחות משלשה טפחים אינו חולק רשות לעצמו אלא בטל לרשות‬
‫הרבים‪ ,‬אבל אם הם גבוהים למעלה משלשה טפחים מקרקע רשות‬
‫הרבים עד תשעה טפחים (ולא עד בכלל‪ ,‬דהיינו מעט פחות מתשעה)‪,‬‬
‫אם הם רחבים ארבעה טפחים על ארבעה טפחים דינם ככרמלית ואסור‬
‫להוציא מהם לרשות הרבים ולרשות היחיד‪ ,‬ואם הם פחותים מארבעה‬

                      ‫טפחים על ארבעה טפחים דינם כמקום פטור]גמ[  ‪.‬‬

‫	‪.‬זטבור ברשות הרבים שעומקו פחות משלשה טפחים‪ ,‬דינו כרשות הרבים‬
                         ‫לפי שמדין לבוד הרי הוא כחלק מהקרקע]דמ[  ‪.‬‬

          ‫‪Q‬‬

‫]גמ[  	 שו"ע שם סעיף י'‪ ,‬וכתב המשנה ברורה בס"ק ל' שאפילו יש באורכו יותר מד' טפחים‬
‫וברוחבו פחות מד' טפחים‪ ,‬ויש בו כדי לרבע ד' על ד'‪ ,‬גם כן הוי מקום פטור עד שיהא בו ד'‬

                                                           ‫באורך וד' ברוחב‪.‬‬
                                                              ‫]דמ[  	 שם סעיף י"א‪.‬‬

                                          ‫זצש‬
   393   394   395   396   397   398   399   400   401   402   403