Page 395 - HALACHA
P. 395
האצוה תכאלמ הלכה
יומית
יט אלול
העירוב בזמנינו
.איהעירוב שנעשה כיום הוא ,שמקיפים את העיר בצורות הפתח מכל צדדיה
ועל ידי זה הופכת כל העיר להיות כרמלית ,ובכרמלית מהני עירוב,
ומערבים עבור כל תושבי העיר ,ועל ידי עירוב זה נעשית כל העיר
כרשות היחיד אחת גדולה שמותר לטלטל בתוכה]זל[ ,אבל ברשות
הרבים גמורה אין אפשרות לעשות עירוב זה כדי להפכה לרשות היחיד
וכנ"ל.
ולפי זה ,הפוסקים הסוברים שרשות הרבים אינה נחשבת אלא אם כן
היא רחבה ט"ז אמה וגם עוברים בה שישים ריבוא אנשים ביום ,אם כן
בשכונות שיש בהם רחובות שרחבים ט"ז אמה ואין עוברים בהם ששים
ריבוא ,אפשר לעשות עירוב להתיר את הטלטול על ידי צורות הפתח
כנ"ל ,שכיון שלא עוברים שם שישים ריבוא דינם ככרמלית ,ומועילה
להם צורת הפתח להפכם לרשות היחיד.
אבל לפי הדעות שלא בעינן שיעברו שם שישים ריבוא ,וסגי בזה שהם
רחבים ט"ז אמה להחשב רשות הרבים ,אם כן לא שייך להתיר לטלטל
ברשות הרבים על ידי עירוב עם צורות הפתח ,ואם עשו כן לא מהני
ואסור לטלטל דבעינן רק דלתות כנ"ל.
ולהלכה ,ברחובות שרחבים ט"ז אמה ולא עוברים שם ששים ריבוא,
המקילין הסומכים על הדעה המתירה לטלטל מפני שאין שם ששים
ריבוא אין למחות בידם ,אבל כל בעל נפש יחמיר לעצמו שלא לטלטל על
סמך צורות הפתח בלבד כשאין דלתות ,ולא יוציא חפצים מרשות היחיד
לרשות הרבים אפילו במקום שיש שם עירוב זה]חל[ .
]זל[ עיין שמירת שבת כהלכתה פרק י"ז סעיף כ"ז.
]חל[ משנה ברורה סימן שמ"ה ס"ק כ"ג ובביאור הלכה שם בד"ה "שאין" ,ובסימן שס"ד ס"ק
ח' ובביאור הלכה בד"ה ואחר" ,כף החיים שם ס"ק ל"ז ,ל"ח.
דצש