Page 392 - HALACHA
P. 392

‫הלכה‬     ‫האצוה תכאלמ‬
    ‫יומית‬

‫‪ ‬טז אלול ‪‬‬

‫	‪ .‬האויר רשות היחיד דינו כרשות היחיד עד לרקיע‪ ,‬ואפילו עמוד העומד‬
‫ברשות היחיד שגובהו מאה אמה‪ ,‬הזורק חפץ מרשות הרבים ונח על‬
‫עמוד זה חייב שהרי הכניס מרשות הרבים לרשות היחיד‪ ,‬וכן כל חפץ‬
‫הנמצא ברשות היחיד נידון כמוה‪ ,‬מפני שהוא בטל לרשות היחיד ואינו‬

                                               ‫קובע מקום לעצמו]אל[  ‪.‬‬

‫	‪ .‬ומחיצות המקיפות את רשות היחיד‪ ,‬עובי המחיצות דינם כרשות היחיד‪,‬‬
‫והמניח חפץ על גבי המחיצות הרי הוא כמניח ברשות היחיד‪ ,‬דכיון שהם‬

   ‫יוצרות את רשות היחיד‪ ,‬ודאי שהן עצמן נחשבות רשות היחיד]בל[  ‪.‬‬

‫עובי המחיצות המקיפות את רשות היחיד דינם כרשות היחיד‬
                       ‫]אל[ 	  שו"ע סימן שמ"ה סעיף ה' משנה ברורה ס"ק י"ב‪.‬‬
                              ‫]בל[ 	  שו"ע שם סעיף ג' ומשנה ברורה ס"ק ח'‪.‬‬

                              ‫אצש‬
   387   388   389   390   391   392   393   394   395   396   397