Page 266 - V1
P. 266

Introduction to                        החיתפ
 Sefer Chafetz Chayim               םייח ץפח רפסל
 Aseen - A11
                                      ז השע - ןישע

 The  proof  to  this  idea  comes  from  the  Gemara  Ketubot  (103a)  which    תוֹצִמּה רפסבּ שׁרָֹפְמֶּשׁ וֹמכּ ,'ה לוּלִּח םַתסִּמ הבּרְה לוֹדגּ וֹנוֲֹעו ,לארְָשׂיִּמ
                        ְ
                   ַ
                                                     ַ
                                                                  ֵ
                                                   ֵ
                                   ְ
                                                                     ִ
                                                         ָ
                                               ְ
                                                              ַ
                ְ
                      ֶ
                       ֵ
 states that if this was not the law, then why would the gemara answer
                                     ַ
                                                                     ָ
                                             ֵ
                              ַ
                                 ֶ
                           ָ
                 ַ
                                      ָ
                        ְ
                                                                  ַ
                                              ַ
                                  ָ
                ְ
                                                                      ְ
                                                   ָ
                                       ְ
 that respecting one’s father’s wife or one’s mother’s husband was only    וּללּחְת אלֹ"דּ ואל לע הזבּ רבעו ,םָשׁ ןיּע ,'ג ןמיִס הֶשֲׂעַת אלֹ ם"בְּמרַהל
 an obligation during the lifetime of the father or the mother.  The gemara   ."יִשׁדְקָ םֵשׁ תא
                                                ֶ
 should have answered that even in their lifetime, but not in front of them,
 they are free from this obligation) but that one need not honor them when    דבל הזבּ שׁיֶּשׁ ,תוּליִכרְוּ ערָה ןוֹשׁל רוּסִּא )א :רבע םירִוּסִּא המּכּ הארְ התַּעו
                                                                      ְ
                                                                    ָ
                       ֵ
                    ָ
                                                             ַ
                   ֶ
                 ְ
                                                                ֵ
                                                            ָ
                                        ָ
                                                   ָ
                                                  ַ
                                   ָ
                ַ
 they are not present.
                                                 ָ
                                                                      ַ
                                                              ָ
                                                                     ָ
                                          ָ
                                             ַ
                                                            ִ
                                                ַ
                                       ְ
                                                                  ְ
                                                                ָ
               ֵ
                                ְ
               ינְפִבּ "יִשׁדְקָ םֵשׁ תא וּללּחְת אלֹ"ו ואל לע רבע )ב .ןיִשֲׂעו ןיואל המּכו המּכּ
                                                         ַ
                                 ַ
                             ֶ
                                                                  ַ
 It is also possible to conclude as I wrote above regarding remarks made
                                                             ֵ
                                            ַ
                                      ֲ
                          ַ
                            ֵ
                             ַ
                                               ַ
                       ְ
                              ְ
                 ֲ
                    ֶ
                                                                ִ
 about an older person or about a Torah scholar or about a Kohain, that this    וּלִּפא הז ידֵי לע רסּחי םִא וּלִּפא .הרָוֹתּה תאירִקְ לֵטִּבֶּשׁ )ג .לארְָשׂיִּמ הרָָשֲׂע
 Aseh applies to someone who listens to those remarks without protesting    וּלִּפאֶשׁ ,אוֹשׂנִּמ וֹנוֲֹע לוֹדגו יִליִלְפּ ןוֹע אוּה תחא הבֵתּ וּלִּפא וֹא דחא קוּספּ
                                   ְ
                                                           ֲ
                        ְ
                                           ָ
                 ֲ
                                                     ָ
                                                                 ֶ
                                  ָ
                                                                ָ
                                                 ַ
                                                  ַ
                                                                      ָ
 them.  Understand that one who does not honor his father’s wife or mother’s    ןנירְִמאדְִכּ ,"וּלכי 'ה יבזוֹעו" :וילע רמאנ ,האירְִקּה עצְמאבּ אצוֹיֶּשׁ יִמ
                                               ֶ
                                 ְ
                                                       ַ
                                                            ֶ
                                          ָ
                                         ָ
                           ִ
                           ְ
                                                             ְ
                                 ֵ
                                             ַ
                                                   ָ
                                    ְ
                                                                 ֵ
                                              ֱ
                                                          ַ
               ַ
                   ָ
 husband violates this Aseh even though the obligation is (not explicit in the
                                                     ַ
                                                        ַ
                                ְ
                              ֵ
                                         ָ
                                        ֶ
                                                ָ
                                                                     ְ
                        ֶ
                                                               ַ
                                                 ַ
                     ְ
                                            ָ
                                             ַ
                                                    ַ
                           ַ
                          ְ
                         ֶ
                                              ְ
 Torah but rather) derived from the “extra” use of the (Hebrew) word “et”    לֶשׁ דוּמִּחו תסנכּה תיבבּ דֵמוֹעֶשׁ הזבּ המּכו המּכּ תחא לע ,).'ח ףדּ( תוֹכרָבִבּ
 (“and”) in the pasuk.  We have seen this concept taught in Gemara Shvu’ot   .םייּח םיִהלֹא ירֵבדּ עֹמְשִׁלִּמ וֹריִבֲעמ וֹלֶּשׁ ערָה ןוֹשׁלּהו הלֵטבּ החיִשּׂה
                                                                    ַ
                                                   ָ
                                                                 ָ
                          ֱ
                                           ַ
                             ְ
                                                         ְ
                                                            ָ
                                                              ְ
                   ִ
                    ַ
                                                        ַ
                              ִ
                                                       ָ
                                ַ
 (30b) Rashi commented  “that this Aseh and this Aseh” applies to a Torah
 scholar from the ‘extra’ use of the word ‘et,’ and you should fear Hashem your     וֹמכּ ,לֹחה תוֹמיִמ רֵתוֹי הבּרְה רוּמח וֹנוֲֹעו תבַּשׁבּ הז ערַא םיִמעְפּ הָמּכו
                                                                      ְ
                                                                     ַ
 G‑d.”          ְ    ַ            ֵ  ַ   ָ    ַ  ָ  ְ  ֶ  ֵ    ָ
                                                                ְ
                                        ָ
                      ְ
                                                              ַ
                                ָ
                                     ֵ
                                                             ָ
                 ֻ
                                                         ָ
                ָ
                                              ְ
                            ָ
                                 ַ
               לגּרְמֶּשׁ יִמל ,םיִמעְפּ המּכּ ערַא הזבּ אצוֹיּכו .םיִשׁוֹדקְ םירִפס המּכבּ שׁרָֹפְמֶּשׁ
                                             ַ
                                       ֶ
                                                           ְ
                                           ֵ
                                             ַ
                                                                      ְ
                 ְ
                                                                 ְ
                                                            ַ
                                  ַ
                                                          ֶ
                                                                ֵ
                                ַ
                                                           ְ
                                                                    ֵ
                                                         ֶ
                                      ְ
                                                 ֵ
                    ַ
                                                   ְ
 Daily Halacha: 23 Tishri, 22 Shevat, 22 Sivan;   Leap Year- 23 Tishri, 2 Adar I, 12 Sivan   תֵעבּ ףא ,וֹלֶּשׁ תוֹיִּשֲׂעמּה רֹמגִל שׁרָדְִמּה תיבבּ וֹא תסנכּה תיבבּ רבּדַל
                                                                ַ
                                                          ְ
                          ְ
                                                               ַ
                                                                      ֲ
                                                              ִ
                                             ַ
                         ֵ
                                           ֶ
                                ַ
                                        ַ
                ָ
                                       ְ
                                                   ֶ
                                                      ְ
                                                         ַ
                                              ֵ
                             ָ
 Mekor Hachayim   ,אבּרַ הֵּמְשׁ אהי ןֵמא רמוֹלִּמ וֹמצע תא ענוֹמ הז ידֵי לעו ,שׁידּקּה תרַיִמא
                                                                      ֲ
                                                        ַ
                                                      ֶ
                                                                  ֲ
                                               ַ
                ֵ
                                        ָ
                                          ַ
                                         ְ
                    ֲ
                         ֲ
                              ָ
                                   ְ
                        ַ
 A11.  The person who speaks Lashon Hara or Rechilut also violates    שׁי וּלִּפא :ל"זח וּרְמאֶשׁ וֹמכּ ,ארָמגּה יִפּ לע דֹאְמ הלֲענ אוּה וֹתרָיִמא רֶשׁא
                                      ְ
 the Aseh (11) of (Devarim 6:13) “and you shall be in fear of Hashem    אוּהו ,וֹנּמזִבּ אלֶֹּשׁ אוּה ,הנוֹעֶשׁכּ וּלִּפאו ,וֹל ןיִלחוֹמ - תוּסרְוֹקיִפּא ץמֶשׁ וֹבּ
                 ְ
                                                                ֶ
                     ַ
                      ְ
                                  ֶ
                                            ַ
                                                   ֲ
                                                                  ֶ
                                           ֲ
 your G‑d.”  The Torah cautions us to be in fear of Hashem Yitbarach    תמחֵמ םִא וּלִּפא יִכּ ,הז ידֵי לע םיִמוֹתי וינבּ וּיהי ,הליִלחו סחו ,המוֹתי ןֵמא
                                                             ְ
                                                            ַ
                                              ָ
                                     ַ
                                                  ְ
                                                  ִ
                                                        ָ
                                                      ָ
                               ֶ
                                                         ְ
                                  ְ
                                                                      ָ
                          ֲ
                 ֲ
                                           ְ
                                                                ָ
                                               ָ
                                                                   ְ
                ַ
 constantly throughout our entire lives.  And when life confronts us
                                                           ִ
                                          ֵ
                                       ָ
                                                       ָ
                                 ָ
                ַ
                                                    ָ
                                ָ
                                                                      ַ
                                      ָ
                                                               ְ
                                                                     ְ
                                                              ַ
                        ְ
                                                   ָ
                  ַ
 with a situation, we are obligated to strengthen our conviction and    עמְשׁמֶּשׁ וֹמכוּ ,תאֹז הללקְ וילע שׁי ,וֹלֶּשׁ ןֵמאה אהַתְּשׁנ דבלִבּ תוּלצע
                                                              ְ
                              ָ
                                                                   ְ
                                                                      ַ
                                                        ֶ
                         ֵ
                      ַ
                                                          ָ
                 ָ
                     ָ
                                                    ֶ
                                                     ָ
                                        ְ
                                       ֵ
                                                ָ
                                               ָ
                                           ָ
                                            ָ
 realize that HaKadosh Baruch Hu sees the deeds of all people and    ערָה ןוֹשׁלּה ינְפִּמ אבּרַ הֵּמְשׁ אהי ןֵמאה החדֶּשׁ הזבּ רמֹחו לקַו .םיקִסוֹפּבּ
 that Hashem will take revenge on those people who commit sin in   .וֹלֶּשׁ תוּליִכרְהו ְ
                                               ָ
 proportion to their evil deeds.  Through this constant awareness,
 one will refrain from transgressing the will of Hashem.  However    תיבבּ הלֵטב החיִשׂ ,וּניהדּ ,יִעיִברְ רוּסִּא לע ןמזּה הזבּ רבוֹע םלּכּ לַעו
                                                                      ְ
                       ְ
                                  ְ
                                                    ְ
                                                   ַ
                                                            ֵ
                                                                 ָ
                ֵ
                                                                 ֻ
                     ָ
                                                ַ
                  ְ
                                                        ֶ
                                ְ
                          ָ
                                 ַ
                                                     ַ
                                                         ְ
 someone who has no regard for his own soul and for the profound    וֹמכוּ ,ךְוּרע ןחלשׁבּ שׁרָֹפְמֶּשׁ לוֹדגּ רוּסִּא אוּהֶשׁ ,שׁרָדְִמּה תיבבוּ תסנכּה
                                                               ְ
                           ְ
                                                                   ֶ
                                         ָ
                            ֻ
                             ְ
                ְ
                                                              ֵ
                                                          ַ
                                                                     ְ
                         ָ
                                                                      ַ
                                                                    ֶ
                       ָ
 sins of Lashon Hara and gossip most certainly violates this Aseh.
                  ַ
                                                              ַ
                                           ַ
                                       ָ
                                                                     ָ
                 ֲ
                                                       ַ
                                                                ְ
                                                  ֶ
                                                            ָ
                                  ָ
                      ְ
                                                    ָ
 (Please see the following Hagahah).   יוֹבאו  יוֹאו  .תוּליִכרְוּ  ערָה  ןוֹשׁל  לע  אוּה  רמֹחו  לקֶּשׁ  ,הלְעמל  בוּתכֶּשׁ
                                               ַ
                                                                   ַ
                                                      ָ
                                                                      ְ
               ,"הפוּרְתִל םיִלע" הָשׁוֹדְקּה וֹתּרְגִּאבּ א"רָגּה בַתכּ רבכוּ ,עֵמוֹשּׁהו רפּסְמהל
                                                                  ֵ
                                                                     ַ
                                                   ָ
                                         ְ
                                  ַ
                                              ְ
                                                       ְ
                                                          ַ
                 ָ
                                       ַ
                          ָ
                                                               ְ
                                                              ַ
                                   ָ
                                                               ִ
                                                                     ַ
                                    ַ
                             ֵ
                                ַ
                                           ַ
                                                     ָ
                  ֶ
                                     ְ
                      ְ
                                                          ְ
                                                ֵ
                                                                  ָ
 Hagahah       רָשְׁפא יִאו ,דֹאְמ הבּרְה הטּמל לוֹאְשּׁל דרֵיל ךְירִצ רוּבּדִו רוּבּדּ לכּ לעֶשׁ
               וּלִּפא דבאנ אלֹו ,דחא רוּבּדּ ליִבְשִׁבּ לבוֹסֶּשׁ תוֹרצּהו ןירִוּסּיּה לדֶֹגּ רֵעַשׁל
                      ֱ
                          ְ
                                    ִ
                 ֲ
                                             ֵ
                                                      ַ
                                                       ְ
                               ֶ
                       ֶ
                                                                      ְ
                                                            ִ
                                                             ַ
                              ָ
                                                     ָ
                    ָ
 Since  we  are  discussing  this  mitzvah  I  thought  it  appropriate  to  warn
                                            ָ
                                             ֶ
                                        ַ
                                                  ִ
                                       ֵ
 about  something  that  is  found  all  too  often  in  society,  because  of  our   .םָשׁ ןיּע ,דחא רוּבּדּ
 249                                                                          236
 volume 1                                                                   volume 1
   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271