Page 71 - 31122-EFI-A.B-HAFETS-KATAN.31122-EFI-A.B.1.1A
P. 71

‫חיי ‪hk‬‬                   ‫‪oie`l - dgizt‬‬  ‫חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫) ְ מ ֶ ָ ַת ְב ִ י ִ ְב ֵאר ַמִי ַחִי ְ ֵ ָהְר ֵא" ( ְו ֹלא ֵהי ִטיב ‪,‬‬
     ‫ַוֲעב ר ֶזה נ ֵטר ל ִ ְנ ָאה ְ ִל ‪ְ ,‬כ ֶ ר ֶאה ַא ַחר ָ ָע ָליו‬

‫ְ ַבר ְ ַנאי‪ְ ,‬מ ַפְר ְסמ ִ ְפֵני ֲאָנ ִ י ‪ְ .‬וה א ע ֵבר ִמ ְ ִח ָ ה ַעל ַהְ ִטיָרה‬

                         ‫‪miig min x`a‬‬

‫ולזכרו ]`‪ dna epnn mewpl oiprl j‬שידע האד ‪ ,‬וית אל לבו‪ ,‬כי כל אשר‬

‫‪ ezepb zelble jlil' epiidc ,mipta epazky‬יקרהו מטוב ועד רע הוא סיבה שתבוא‬

‫‪ oeir jixv - df meyn 'mc` ipa ipta‬אליו מאת הש יתבר ‪ ,‬ומיד האד מיד‬

‫‪ ,xeq`c d`xpe .lecb‬כי לו יהי דאיננו איש אחיו לא יהיה דבר בלתי רצונו‬

‫עובר על הלאו דסיפור לשה"ר‪ ,‬על כל ברו הוא‪ ,‬על כ כשיצערהו או יכאיבהו‬

‫פני עובר על הלאו ד'לא תשיא' משו אד ‪ ,‬ידע בנפשו כי עונותיו גרמו לו‪,‬‬

‫השומע‪ ,‬ועוד איזה איסורי הנזכרי והש יתבר גזר עליו בכ ‪ ,‬ולא ישית‬

‫בפתיחה הזו ששיי ג בזה‪ .‬ולקמ מחשבותיו לנקו ממנו‪ ,‬כי הוא אינו‬

‫בכלל ט' )סעי ה'( בהלכות רכילות נארי סיבת רעתו‪ ,‬כי העו הוא המסבב‪ ,‬וכמו‬

‫בזה א ירצה הש [‪ .‬ורק א ביקש שאמר דוד עליו השלו )שמואל ב' ט"ז‬

‫ממנו מחילה‪ ,‬מצוה להעביר על מידותיו‪ ,‬י'(‪' :‬הניחו לו ויקלל כי אמר לו ה''‪,‬‬

‫א כ ליכא בזה הלאו ד'לא תטור'‪ .‬וכ תלה העני בחטאו ולא בשמעי ב גרא'‬

‫כתב הסמ"ג בלא תעשה י"ב ובשערי וכו'‪ ,‬עד כא לשונו‪.‬‬

‫תשובה )שער ג'( במאמר ל"ח עיי ש ‪ dfe .‬לשונו ג כ ש במצוה רמ"ב‪:‬‬

‫'שלא לנטור כלומר שנמנענו‬               ‫`‪,`"nx devna jepigd xtq ixacn la‬‬
‫מלנטור בלבבנו מה שהרע לנו אחד‬
‫מישראל‪ ,‬וא על פי שנסכי בנפשותינו‬       ‫‪oie`ld exn`p dxezd onc rnyn‬‬
‫שלא לשל לו גמול כמעשיו‪ .‬אפילו‬
‫בזכירת חטאו בלב לבד נמנענו‪ ,‬ועל‬        ‫‪exriv m` elit` 'xehz `l'e 'mewz `l'c‬‬
‫זה נאמר 'לא תטור'‪ .‬ולשו ספרא עד‬
‫היכ כוחה של נטירה אמר לו השאילני‬       ‫‪ ,sebd xrv‬דזה לשונו במצוה הנ"ל‪:‬‬
                                       ‫'שלא לנקו כלומר שנמנענו לקחת‬
                ‫מגל ולא השאילו' וכו'‪.‬‬  ‫נקמה מישראל‪ .‬העני הוא‪ ,‬כגו ישראל‬
                                       ‫שהרע או ציער לחבירו באחד מכל‬
                                       ‫הדברי ‪ ,‬ונוהג רוב בני העול הוא שלא‬

‫יסורו מלחפש אחר מי שהרע לה ‪ ,‬עד ‪' ,azkcne‬שהרע או ציער וכו' או‬

‫יכאיבוהו לאד ' וכו'‪ ,‬וג‬                ‫שיגמלוהו כמעשהו הרע‪ ,‬או יכאיבוהו‬

‫כמו שהכאיב ‪ ,‬ומזה העני ימנענו הש ממה שהביא מהמעשה דשמעי ב גרא‬

‫יתבר באומרו 'לא תקו '‪ .‬ולשו ספרא והת הלא חיר לדוד המל עליו‬

‫עד היכ כוחה של נקימה‪ ,‬אמר ליה השלו ‪ .‬וכ ממה שכתב בהלאו ד'לא‬

‫השאילני מגל וכו'‪ .‬משרשי המצוה תטור' 'שהרע לנו אחד מישראל'‪ ,‬מכל‬
   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76