Page 22 - 4422
P. 22

‫אן מ׳ מרטין‬

           ‫"כן‪ .‬והוא משורר‪ ",‬אמרתי‪ .‬ניסיתי לתאר אותו‪.‬‬
‫"אה!" קראה קריסטי באמצע התיאור‪" .‬אני יודעת מי זה‪ .‬הוא‬
‫נורא שקט‪ .‬הוא לומד איתי מתמטיקה‪ .‬הוא יושב מאחוריי —‬

                                               ‫ליד אלן גריי‪".‬‬
                       ‫"מסכן‪ ",‬אמרתי‪" .‬אלן גריי‪ .‬איכס‪".‬‬
‫"נכון‪ ",‬הוסיפה מרי אן בגועל‪ .‬כלומר‪ ,‬בגועל יחסית למרי‬
‫אן‪ .‬רוב האנשים לא היו קוראים לזה גועל‪ .‬תבינו‪ ,‬למרי אן‬
‫יש רק אבא‪ ,‬והוא ממש ממש קשוח ומגונן עליה יותר מדי‪.‬‬
‫בגללו מרי אן ביישנית ו"עצורה"‪ ,‬אם אתם מבינים למה אני‬
‫מתכוונת‪ .‬מר ְס ּפיר חושב שבגלל שאימא של מרי אן מתה‪ ,‬הוא‬
‫צריך להקפיד במיוחד על החינוך שלה‪ ,‬ובגלל זה מרי אן נורא‬

                                         ‫מנומסת ודי מיושנת‪.‬‬
‫"מי זה אלן גריי?" שאלה סטייסי והזכירה לכולנו שהיא‬

                                          ‫חדשה בסטוניברוק‪.‬‬
‫"אלן גריי‪ ",‬אמרה קריסטי בסלידה‪" ,‬הוא הילד הכי דוחה‬
‫בכל מערכת השמש‪ .‬הוא נוראי מאז הגן‪ .‬אולי מאז שהוא נולד‪.‬‬
‫ותקשיבו‪ ,‬זה ממש לא כיף שהוא יושב מאחוריי‪ .‬אתמול הוא‬
‫אמר למר פיטרס שאיחרתי לשיעור כי הלכתי לעשות טיפול‬

                                               ‫נגד פשפשים‪".‬‬
                            ‫"איזה מגעיל!" קראה סטייסי‪.‬‬
‫"אני יודעת‪ .‬הוא באמת שונא אותי‪ .‬הוא לא מציק לאף אחד‬

                                        ‫כמו שהוא מציק לי‪".‬‬
‫"טוב‪ ,‬את בכל זאת הבת היחידה שאי־פעם החזירה לו‪ ",‬ציינתי‪.‬‬

                                                           ‫‪22‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27