Page 23 - 4422
P. 23
מי
״נכון ",אמרה קריסטי וחייכה.
חיוך התפשט על פניה של מרי אן כשהיא נזכרה על מה אנחנו
מדברות .אפילו מרי אן חשבה שזה מצחיק.
"מה?" שאלה סטייסי בתסכול.
"כיתה ה' ",פתחתי" .באותה שנה קריסטי ,מרי אן ,אלן ואני
למדנו ביחד באותה כיתה .קריסטי הראתה לאלן מה זה .שנה
שלמה הוא התעלל בנו — בכל הבנות ,בעצם — וביוני פשוט
נמאס לנו .אז יום אחד קריסטי הגיעה לבית ספר ,וכל הבוקר
השוויצה בארוחת הצהריים המדהימה שאימא שלה הכינה לה:
קאפקייק שוקולד ,פרינגלס ,סלט פירות ,סנדוויץ' פסטרמה ,שתי
נשיקות של הרשי — דברים ממש שווים .קריסטי אמרה שזה
פרס על משהו .והיא אמרה שהאוכל כל כך טעים ,שהיא חייבת
לשמור עליו ,אז היא שמה אותו במגירת השולחן במקום בחדר
המעילים .כמובן ,אלן גנב את תיק האוכל שלה מהמגירה על
הבוקר .בצהריים ,בקפטריה ,הוא עשה הצגה גדולה ופתח את
התיק .הוא ישב עם שאר הבנים וכולם הצטופפו סביבו ,ואנחנו
הבנות השקפנו מהשולחן הצמוד .אלן היה במרכז העניינים —
בדיוק כמו שהוא אוהב".
"ובדיוק כמו שרציתי ",הוסיפה קריסטי.
"נכון .אז אלן מוציא את כל הכלים והשקיות מהתיק
ופורש אותם לפניו על השולחן .הוא מתחיל לפתוח אותם.
באחד מהם הוא מוצא עכבישים מתים ,ובאחר הוא מוצא עוגת
בוץ".
23
