Page 41 - 4422
P. 41
מי
לא בוות'רבי בכלל ,אולי אפילו לא בכדור הארץ .אולי אנחנו
בממד הרביעי .בכל מקרה ,אנחנו לבדנו...
"קלודיה?"
התנערתי .אוף .אף פעם לא הצלחתי להגיע לסוף הפנטזיה .אם
המורים היו עוזבים אותי בשקט ,הייתי יודעת מה קרה בהמשך.
"כן?" זה היה שיעור מתמטיקה .וזאת הייתה הפעם השלישית
שחלמתי בהקיץ באותו יום.
"אפשר לראות את שיעורי הבית שלך?" שאל המורה שלנו ,מר
פיטרס ,והסתכל עליי בדאגה .רוב המורים מסתכלים עליי ככה.
"בטח ".הוצאתי את דף העבודה מהמחברת והוספתי אותו
לערמה .ידעתי שכל התשובות שלי נכונות כי היה תורה של ג'נין
לעזור לי בסוף השבוע ,והיא אלופה במתמטיקה ,כמו שאתם
בטח מתארים לעצמכם.
"קלודיה ,קלודיה ",היא תמיד אמרה בדאגה כמו המורים
שלי" .את מבלבלת בין מספרים שלמים למספרים זוגיים .מספר
שלם יכול להיות זוגי או אי־זוגי ,חיובי או שלילי ,העיקר שאין
בו שבר".
אה ,עכשיו הכול מובן .למה ג'נין לא מסוגלת לדבר איתי כמו
בן אדם נורמלי? כשהיינו קטנות ,היא הייתה נורמלית .שיחקנו
ועשינו חיים ביחד .קשה להאמין ,אבל היה לה אפילו קצת דמיון.
בסוף שיעור מתמטיקה הלכתי לאט לשיעור ספרות .בשבועיים
האחרונים ממש פחדתי מהשיעור הזה בגלל הספר שקראנו.
קראו לו האגם ,ובכנות ,פשוט לא הבנתי אותו .כלומר ,הבנתי
41
