Page 44 - 4422
P. 44

‫אן מ׳ מרטין‬

‫דוריאן נאנחה בקול רם‪ .‬הבנים הפסיקו לשחק עם האוכל‬
‫והביטו עליה‪" .‬פרצו אלינו הלילה‪ ",‬היא אמרה‪ .‬המזלג שלי נפל‬

                  ‫על המגש וכמעט נחנקתי מהגזר‪" .‬באמת?"‬
                                  ‫"טוב‪ ,‬לא בדיוק אלינו‪".‬‬
                                                ‫"אז למי?"‬

 ‫"לסבתא וסבא שלי‪ .‬אנחנו חושבים שזה פורץ הרפאים!"‬
                     ‫הלב שלי הפסיק לפעום לכמה רגעים‪.‬‬
                                 ‫"פורץ הרפאים?" צייצתי‪.‬‬
                            ‫דוריאן הינהנה בהבעה טרגית‪.‬‬

‫"אי־איפה סבא וסבתא שלך גרים?" שאלתי‪ ,‬ופחדתי‬
                                                   ‫מהתשובה‪.‬‬

       ‫"בניו הופ‪ ",‬דוריאן הכניסה חתיכת עוף קטנה לפה‪.‬‬
                     ‫נשמתי לרווחה‪ .‬הפורץ חזר לניו הופ‪.‬‬
                       ‫"טוב‪ ",‬אמרתי‪" ,‬ניו הופ זה בסדר‪".‬‬

‫"קלודיה‪ ,‬על מה את מדברת? הוא לקח את טבעת האירוסים‬
‫של סבתא‪ ,‬יש בה ספיר ויהלומים‪ ,‬וגם את שרשרת היהלומים‬

                                                       ‫שלה‪".‬‬
‫"אני מצטערת‪ ,‬דורי‪ ",‬אמרתי‪" .‬לא התכוונתי‪ ...‬פשוט‪ ,‬מזל‬

                     ‫שהוא לא פורץ כאן בסטוניברוק‪ ,‬נכון?"‬
    ‫דוריאן הסתכלה עליי במבט משונה‪" .‬אם את אומרת‪".‬‬
‫ספלאש! הבנים איבדו עניין בשיחה שלנו וחזרו לפסל‪ .‬חצי‬
‫בננה נפלה ממגדל של קרטוני מיץ ונחתה היישר על הפשטידה‬

      ‫של אמילי‪ .‬חתיכות עוף ניתזו על סוודר האנגורה שלה‪.‬‬

                                                           ‫‪44‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49