Page 202 - V2
P. 202

‫העיקר השלשה עשר‬
‫ובתנא דבי אליהו [א''ר פ''ה] הקיצו ורננו שוכני עפר [ישעיה כ"ו‪ ,‬י"ט]‪ ,‬מכאן אמר דוד‬
‫המלך ע''ה‪ ,‬יהא חלקי עם אלו שהם ממיתין את עצמן על דברי תורה כו'‪ .‬הקיצו ורננו‬
‫שוכני עפר‪ ,‬מכאן אמרו‪ ,‬כל הנעשה שכן לעפר בחייו עפרו ננער לתחיית המתים‪,‬‬
‫וכל שאין נעשה שכן לעפר בחייו‪ ,‬אין עפרו ננער לתחיית המתים כו'‪ .‬אלו בני אדם‬
‫שמשכינים עצמם על העפר ללמוד תורה‪ ,‬הקב''ה מביא עליהם טל אורות של תורה כו'‪.‬‬

                      ‫ומביאן לחיי עולם הבא‪ ,‬שנאמר כי טל אורות טלך [ישעיה כ"ו‪ ,‬י"ט]‪.‬‬
‫ולזאת קראו ז''ל המקרא מעוות לא יוכל לתקון [קהלת א'‪ ,‬ט"ו]‪ ,‬על תלמיד חכם הפורש‬
‫מן התורה [משנה חגיגה ט'‪ ,‬א']‪ ,‬שחס ושלום אין לו תקנה עולמית‪ ,‬הרחמן יתברך שמו‬

                                                               ‫יצילנו מזה וכל כיוצא בו‪.‬‬

‫[שער ד' פרק כ"ד]‬

                            ‫עיקר חיי האדם הוא אחר התחיה‬
‫הילודים למות‪ .‬כי עיקר חיי האדם הוא אחר התחיה‪ ,‬ונולד שימות ואח"כ יחיה‪ ,‬וזהו‬
‫שאמר והמתים לחיות‪ ,‬והחיים לידון‪ ,‬כי אחר התחיה יהיה יום הדין הגדול כמו שכתוב‬

                                                ‫[דניאל י"ב‪ ,‬ב'] ורבים מישני וכו' אלה וכו'‪.‬‬
‫ואמר החיים לידון לידע להודיע וכו'‪ ,‬כי אמנם עונשי העבירה אינו על דרך נקמה‪,‬‬
‫רק הוא ע"ד [תהלים צ'‪ ,‬ג'] תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם‪ ,‬ר"ל כדי שישובו‪,‬‬
‫אבל לא על דרך נקמה‪ ,‬ולכך נבראו מזיקים ומחבלים בעולם‪ ,‬לעשות דין בעולם‪ ,‬כדי‬

                                       ‫שיבינו בני אדם שהוא מה' יתברך ויראו מלפניו‪.‬‬

‫[רוח חיים פרק ד' משנה כ"ב]‬

                                                       ‫‪202‬‬
   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206   207