Page 99 - V2
P. 99
ראוי לעבדו ולא לזולתו
לא להשען על שכלו
כלומר ,שיש דרך שידמה האדם בלבו שהוא דרך אחד וגלוי ,שהוא ישר ...וסופה
שבא מזה כמה דרכים וכולם למוות .ולכן צריך האדם לזהר מאד ולא להשען על שכלו
כלל ,כי אפשר שידמה לו שהוא בודאי דרך ישר ,ואעפ"כ הוא בא לדרכי מוות .ואמר
'לפני איש' אפילו לפני תלמיד חכם שנקרא איש ,אעפ"כ אין לו להשען על שכלו.
[משלי פרק י"ד פסוק י"ב]
אין המלאכים יודעין
בזוהר ח"א ק"א ב' ,לא ידעו [המלאכים] בהאי עלמא אלא מה וכו' ,ואע"ג דבגמרא ב"מ
פ"ז א' אמרו יודעין היו וכו' ,מכל מקום אמת הוא אף להגמרא ,וכן לשון 'אין מכירין'
משמע אין מבינין ,ולכן לא אתמסר להון.
[ביאור הגר"א או"ח סי' ק"א סעי' ד']
איסור הנאה מע"ז יהרג ואל יעבור
וכל איסור עבודה זרה כו' [וג"ע ושפכ"ד ,אע"פ שאין בו מיתה ,רק לאו בעלמא ,צריך ליהרג ולא לעבור,
רמ"א] ,דהא אשרה דאין מתרפאין מהן אינו אלא לאו בעלמא 'לא ידבק' כו'.
[בהגר"א יו"ד סי' קנ"ז ס"ק י"ד]
העובד ע"ז הוא כופר
האפיקורסים וכו' ...בין ישראל בין עכו"ם ,וכמ"ש בחולין י"ג ב' השתא וכו' ,אלא
בישראל כל העובד עבודת כוכבים הוא כופר ,אבל בעכו"ם דוקא כומר שאדוק בעבודת
כוכבים.
[ביאור הגר"א יו"ד סי' קנ"ח ס"ק ו']
99
