Page 174 - 6222
P. 174

‫‪34‬‬

                            ‫שטרסבורג‪ ,‬צרפת‬

‫הגרמנים הותירו את חותמם על האדריכלות של שטרסבורג‪ ,‬העיר‬
‫שנכבשה תכופות השוכנת בגדה המערבית של נהר הריין‪ ,‬אבל לסבינה‬
‫היה מראה צרפתי מובהק‪ .‬היא ניצבה בפינת הר ּו דה ֵּברן והר ּו דה ס ֹו ֶלר‪,‬‬
‫בבניין צהבהב־חום בעל חזות ים־תיכונית משהו‪ ,‬עם מרפסות רחבות‬
‫ותריסי אלומיניום לבנים‪ .‬את הקומה הראשונה תפסו שני עסקים‪ ,‬דוכן‬
‫קבב טורקי ומספרת גברים גלמודה‪ ,‬שבעליה השקיף בבטלה על הרחוב‬
‫רוב שעות היום‪ .‬בין שני בתי העסק ניצבה כניסת הדיירים‪ .‬כפתורי‬
‫האינטרקום היו בצד ימין‪ .‬על הלוחית הקטנה של דירה ‪ B5‬התנוסס‬

                                                          ‫השם ֶּברז'יר‪.‬‬
‫הבניין ממול עטה את חזותו הגרמנית ללא התנצלות‪ .‬גבריאל‬
‫הגיע לשם בארבע ורבע ללא ליווי מאבטחים‪ .‬הוא מצא את דירה ‪A3‬‬
‫במצב לילה תמידי‪ ,‬הווילונות סגורים היטב והאורות מעומעמים‪ .‬אלי‬
‫לבון ישב כפוף מול מחשב נייד פתוח כפי שעשה בלילה ההוא בווינה‪,‬‬
‫אלא שעכשיו יעקב רוסמן עמד מעליו והצביע על משהו בצג המחשב‪,‬‬
‫כמו סומלייה שמייעץ ללקוח מתלבט איזה יין לבחור‪ .‬מיכאל וקלר‪,‬‬
‫עם אקדחים שלופים בידיהם‪ ,‬נעו הלוך ושוב על מפתן דלת המטבח‬

                                              ‫בדומייה של רקדני בלט‪.‬‬
‫"אתה יכול להגיד להם להפסיק עם זה‪ ,‬בבקשה?" התחנן יעקב‪" .‬הם‬
‫מוציאים אותי מדעתי‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬אפשר לחשוב שהם אף פעם לא סרקו‬

                                                        ‫חדר לפני כן‪".‬‬
   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179