Page 267 - 6222
P. 267
53
רחוב נרקיס ,ירושלים
השעה הייתה קרובה לחצות כשהשיירה של גבריאל פנתה סוף־סוף
לרחוב נרקיס .מחוץ לבניין שלו חנתה לימוזינה משוריינת ,ולמעלה
דלק אור רך במטבח דירתו .ארי שומרון ישב לבד בשולחן האוכל הקטן.
לבוש כרגיל מכנסי חאקי מגוהצים ,חולצת אוקספורד לבנה מכופתרת
ומעיל טייסים עם קרע לא מתוקן בכתף השמאלית .על השולחן לפניו
נחו חפיסה חדשה של סיגריות טורקיות ומצית זי ּפ ֹו ישן .מקל הליכה
מעץ זית נשען על הכורסה ממול.
"מישהו יודע שאתה כאן?" שאל גבריאל.
"אשתך יודעת .הילדים שלך ישנו כשהגעתי ".שומרון סקר את
גבריאל מבעד למשקפיים מכוערים במסגרת פלדה" .נשמע מוכר?"
גבריאל התעלם מהשאלה" .איך ידעת שאני חוזר הערב?"
"יש לי חפרפרת ".שומרון עצר ואז הוסיף" ,מקור בכיר מאוד".
"רק אחד?"
שומרון הגיב בחצי חיוך.
"אני מתפלא שלא חיכית בבן־גוריון".
"לא רציתי להיות חצוף".
"ממתי?"
חיוכו של שומרון התרחב והעמיק את הקמטים והתלמים בפניו
הקשישים .שנים רבות חלפו מאז כהונתו האחרונה בתפקיד ראש המשרד,
אבל הוא המשיך לחטט בענייני המשרד כאילו הם נחלתו הפרטית .מאז
