Page 264 - 6222
P. 264
264דניאל סילבה|
"אילו רק זה היה נכון ",סימור בהה בתמונה כמעט בחוסר אמון.
"זאת היא?" שאל גבריאל.
"לא פגשת אותה אף פעם במסגרת התפקיד?"
"מעולם לא היה לי הכבוד".
"זאת היא ",אמר סימור כעבור רגע" .גרסה צעירה יותר ,כמובן ,אבל
אין ספק שזאת רבקה מאנינג".
זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא ביטא את השם.
"חשדת פעם —"
"שהיא מרגלת רוסייה? שהיא הבת הלא חוקית של קים פילבי?"
גבריאל לא אמר דבר.
"בן אדם נוטה לערוך רשימות ברגעים כאלה ",אמר סימור" ,בערך
כמו בן אדם שחושד שאשתו בוגדת בו .אולי זה הוא? ומה לגבי
ההוא?"
"מה לגביה?" שאל גבריאל והחווה בראשו לעבר התמונה.
"אני זה שמינה את רבקה לתפקיד ראש התחנה בוושינגטון .מיותר
לציין שלא היו לי שום ספקות לגבי הנאמנות שלה".
קלר השקיף על רחוב בייזווטר כאילו אינו מודע כלל לשני
רבי־המרגלים שהתעמתו זה עם זה מעל לשולחן הקפה המצופה
למינציה.
"מן הסתם ",אמר גבריאל" ,עברת על התיק שלה ביסודיות לפני
שנתת לה את העבודה".
"כמובן".
"אין תיעוד נגד?"
"התיק האישי שלה היה ללא רבב".
"ומה עם נסיבות הילד ּות שלה? היא נולדה בביירות לאמא אזרחית
צרפתייה ,שנעלמה מחייה כשהייתה ילדה".
"אבל רוברט מאנינג היה מהמשפחה מהסוג הנכון".
"בגלל זה פילבי בחר בו ",העיר גבריאל.
"והמנחים שלה בקיימברידג' הרעיפו עליה שבחים".
"פילבי בחר גם אותם .הוא ידע איך למשוך בחוטים כדי להשיג
לרבקה עבודה ב־ .MI6הוא עשה את זה פעם בעצמו ".גבריאל הניף
את תעודת הלידה" .הבודקים הביטחוניים שלך לא שמו לב שהשם של
