Page 237 - Step and repeat document 1
P. 237

‫רשימות על אמנות החיים | ‪237‬‬

                                  ‫מעשים מקריים של טוב לב‬

‫שבעה ימים ושבעה לילות ישבו החברים של איוב לצדו ושתקו‪,‬‬
‫שכן הם ראו שכאבו גדול עד מאוד‪ .‬בשבעה של אמי‪ ,‬כדי‬
‫שהכאב לא יהיה גדול עד מאוד‪ ,‬דיברנו ללא הרף‪ ,‬העלינו עוד‬
‫ועוד זיכרונות‪ .‬דניאלה‪ ,‬שהורי אהבו אותה אהבה גדולה והיא‬
‫אהבה אותם אהבה גדולה לא פחות‪ ,‬סיפרה שהזיכרון הראשון‬
‫מני רבים שעלה בראשה הוא דווקא דבר־מה קטנטן לכאורה‪.‬‬
‫היא סיפרה שיום אחד‪ ,‬כשהייתה בדרכה הביתה‪ ,‬הופתעה על‬
‫ידי גשם זלעפות חזק במיוחד‪ .‬היא לבשה אז מדי צבא (הייתה‬
‫קצינה בחיל אוויר) ללא מעיל וללא מטרייה ועל כן הבגדים‬
‫שלה נרטבו במידה כזו עד כי היה אפשר לחשוב שהתאמנה‬
‫שעות בשחייה צורנית בלבוש מלא‪ .‬בטרם הספיקה לצלצל‬
‫בפעמון פתחו ההורים שלי‪ ,‬סשה וטניה‪ ,‬את הדלת לתוך הבית‬
‫החם והנעים‪ .‬הורי היו בביתנו משום ששימשו בייביסיטרים‬
‫הכי מסורים בעולם לבנותינו‪ ,‬במשך שנים רבות‪ ,‬על בסיס‬
‫יומיומי‪ .‬אבי עטף אותה במגבת ענקית ומחבקת‪ .‬בזמן שדניאלה‬
‫התקלחה עמלו סשה וטניה במטבח; אבא סחט כוס מלאה של‬
‫מיץ תפוזים כדי שוויטמין ‪ C‬ימנע כל סיכוי להתקררות ואימא‬
‫חיממה סיר עם מרק פטריות וחתכה סלט ירקות ושיפרה את‬
‫הפירה שנשאר מארוחת הצהריים של הבנות‪"( .‬לשפר" פירושו‬
‫להוסיף הרבה חמאה ולהגיש חם‪ ).‬רעייתי הוסיפה ואמרה‬
‫שכאשר ישבה לשולחן לסעודה הקטנה הזו‪ ,‬היא שבה להיות‬

           ‫ילדה קטנה‪ ,‬מוגנת ואהובה‪ .‬רגע של אושר מושלם‪.‬‬

     ‫‪The best portion of a good man's life, His‬‬
     ‫‪little nameless, unremembered acts of‬‬
     ‫‪kindness and of love. William Wordsworth‬‬
   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242