Page 242 - Step and repeat document 1
P. 242
| 242חיים שפירא
שאינה ,כפי שכבר ציינתי ,לפי כוחם של הרבים .אני לא
מזלזל בהשפעה שיש למחשבות על המציאות — יש לא מעט
מחקרים המוכיחים שהיא שרירה וקיימת ,אך אני מודע היטב
לכיוון השני של היחסים — ההשפעה העצומה של המציאות
על המחשבות .למשל ,בעתות של כאב גדול — ואין זה משנה
אם הכאב הוא פיזי או נפשי ,התקף חריף של אבנים בכליות או
דיכאון עמוק — לדידו של האדם הסובל העולם כולו מתכווץ
לתוך אותו הכאב והופך למיניאטורה מרושעת של עצמו ,ורק
מחשבה אחת מנקרת בו — האם ומתי זה ייגמר? אין צורך
בשום מחקר כדי לדעת שמציאות משפיעה על המחשבות.
הייתי אף אומר שאם אדם עוסק בסוגיית האושר ויש לו פנאי
ואפשרות להאזין להרצאות או לקרוא ספר ,אזי במובן מסוים
גורלו כבר שפר עליו.
מכל מקום ,יצא לי לשמוע אנשים שנותנים משקל רב מדי
ליכולת של המחשבות להשפיע על המציאות .ייתכן שהמקור
לבלבול נמצא כבר באמירה של אפיקטטוס .זוכרים? אחזור
עליה :אנשים מוטרדים לא מהדברים שמתרגשים עליהם ,אלא
מהתפיסות ומהמחשבות שהם יוצרים בנוגע לדברים אלה.
האמירה הזאת מתאימה מאוד לאנשים שהמוח שלהם הוא זה
שמייצר את סבלם ,למשל ,האחראי לסבלו של חולה ב־OCD
של ניקיון הוא מוחו ולא החיידקים שהוא כל כך מוטרד מהם,
ואינה מתאימה לאנשים שמקור הסבל שלהם במציאות החיצונית.
לצערי ,אמירה זו של אפיקטטוס מצוטטת לעייפה על ידי מרצי
מוטיבציה ואף מופיעה בספרי עזרה־עצמית רבים מספור.
נסו להגיד לאם בסיירה לאון או בסומליה שחזרה לביתה
הרעוע וגילתה כי הוא נשרף כליל ובעלה נרצח באכזריות
וילדיה נעלמו ,כי מה שמטריד אותה זו הפרשנות שהיא נותנת