Page 53 - Step and repeat document 1
P. 53

‫רשימות על אמנות החיים | ‪53‬‬

‫מסעדה במרחק של רבע שעה הליכה וציינה שאין שום אופציה‬
‫לא להזמין את מנת הבית המפורסמת — פטריות מטוגנות‬
‫בחמאה‪ .‬הזמנו‪ .‬אפילו היום אני זוכר היטב את טעמן ומרקמן‬
‫וניחוחן‪ .‬למרסל פרוסט הייתה עוגיית מדלן‪ ,‬לנו‪ ,‬לרעייתי ולי‪,‬‬

                             ‫יש פטריות בחמאה נוסח שנונסו‪.‬‬
‫בשעות הערב טיילנו קצת וראינו איך אט אט נעלמים כל‬
‫האנשים ובסמטאות נותרו אך ורק פנסי רחוב‪ .‬העיירה החלה‬
‫לנמנם‪ .‬היה שקט‪ ,‬שקט מדי‪ .‬כאשר כבו הפנסים‪ ,‬הבנו את הרמז‬

                       ‫ושמנו את פעמינו חזרה לכיוון הפונדק‪.‬‬

‫אשתי נרדמה‪ .‬עמדתי ליד החלון והתבוננתי בשדה אשר‬
‫השתרע למרחקים קצת לפני המלון‪ ,‬אך מפאת החושך נאלצתי‬
‫לאמץ את עי ַני כדי לראותו‪ .‬השקט היה כה מוחלט שאילו‬
‫אני חסיד ברסלב‪ ,‬הייתי מאמין שאני שומע את העשב צומח‪.‬‬
‫נכנסתי למיטה‪ .‬משכתי עלי את הסדין ומפני השקט המושלם‬
‫אפילו פעולה זו הצטלצלה בעוצמה באוזני‪ .‬ניסיתי להירדם‪.‬‬
‫לא הצלחתי‪" .‬השקט המוחלט הוא הרעש הגדול ביותר"‪.‬‬
‫ניסיתי להיזכר אם זהו קואן זן כלשהו או סתם מחשבה מופרכת‬
‫שמתארחת במוחי‪ .‬השקט הפך לדממה‪ .‬התחלתי לשמוע את‬
‫פעימות ליבי‪ .‬בהתחלה היו הפעימות חרישיות אך הן עברו‬
‫תהליך אבולוציוני מזורז והפכו חיש מהר לדפיקות לב ואז‬

                                                     ‫להלמות‪.‬‬
‫הדממה נעשתה מעיקה ושאונה לבלתי נסבל‪ .‬כל המחשבות‬
‫הדהדו בראשי בעוצמה של מכונות במפעל טקסטיל‪ .‬ידעתי‬

                                     ‫שאין שום סיכוי להירדם‪.‬‬
‫ביהדות מלמדים כי כל מידה טובה עלולה לחדול להיות‬
‫טובה אם אין היא מגיעה במדידה הנכונה‪ .‬ברור כי אריסטו‬
   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58