Page 195 - 28222
P. 195
הזקיף | 195
לגמרי עבר בסביבה .מישהו שמיד יזכה באמון של ראסטי ,ואז יציע
להישאר בסביבה ולעזור לו".
"והמישהו הזה הוא אני?" שאל ריצ'ר.
"אני לא מנסה להיות מניאקית .אבל אתה חייב להודות שזאת
אפשרות".
"זאת בהחלט אפשרות .וזאת לא תהיה הפעם הראשונה שדבר כזה
קורה".
"זה אמור לשפר את ההרגשה שלי? כי אם חושבים על זה ,לא רק
ניסיון החטיפה אולי מסריח .בכל פעם שיצרת קשר עם מי־שזה־לא־
יהיה שעומד מולנו ,היית לבדך .סדרה של צירופי מקרים? או מפגשים
חשאיים?"
ריצ'ר חייך והסיט את מבטו.
"מה?" שאלה סנדס" .זה מצחיק אותך?"
"לא .זה פשוט העיירה הזאת .כנראה יש משהו במים .בהתחלה
חושבים שאני איש ביטוח .ועכשיו ֶשמה? לכי עם זה עד הסוף .אם
אני עובד עם החוטפים ,אני בטח סוג של שכיר חרב .מישהו טוב ,כי
המבצע הזה לא זול .אז כנראה שאני יקר .כלומר עשיר בסתר .זאת
התיאוריה שלך? כל התדמית היא בלוף? האמת היא שאני גר באחוזה
במנהטן עם ארון מלא חליפות משי ומוסך מפוצץ מכוניות פרארי?"
"זה פחות סביר בעיניך ממייג'ור בגמלאות ,חסר בית?"
"אני לא חסר בית".
"אז הנה השקר הראשון שסיפרת".
"מתי?"
"אמרת לראסטי שאין לך בית .שאתה מסתובב .לילה פה .שני
לילות שם .בלי כתובת קבועה".
"זה נכון".
"אז אתה חסר בית".
"לא .המצב שלי שונה לגמרי .זה כמו ההבדל בין לבד ובודד .אלה
שני דברים שונים ונפרדים".
"טוב ,בסדר .נחזור רגע אחורה .נניח שהרווחת הון כשכיר חרב .לא
