Page 197 - 28222
P. 197

‫הזקיף | ‪197‬‬

‫לקפה שלי ומסתלקת כשעוד יש לך הזדמנות‪ .‬או יורה בי לפני שאני‬
                                                  ‫אפגע בחבר שלך‪".‬‬

‫"תיאוריה מעניינת‪ .‬שמעלה שאלה נוספת‪ .‬מי הכין לך את הקפה‬
                                                               ‫הזה?"‬

‫ריצ'ר הרים את הספל שלו‪ .‬הוא היה גדול למדי‪ .‬אולי מאתיים‬
‫וחמישים מיליליטר‪ .‬קודם הוא היה מלא‪ .‬עכשיו נשאר רק רבע כוס‪.‬‬
‫האם שישים ומשהו מיליליטר מספיקים למנה יעילה של סם הרדמה?‬
‫לגבר בגודל שלו? הוא לא הרגיש סחרחורת‪ .‬או בחילה‪ .‬או עייפות‪.‬‬
‫הוא ריחרח את הנוזל הנותר‪ .‬לא הריח משהו יוצא דופן‪ .‬הטעם היה‬
‫בסדר‪ .‬אבל חייבים להודות שהוא לא מומחה גדול בכל הקשור לטעם‪.‬‬

                                           ‫מה שעניין אותו זה חוזק‪.‬‬
                                        ‫"תביא‪ ",‬אמרה לו סנדס‪.‬‬
‫ריצ'ר הניח את הספל על השולחן והחליק אותו לעברה‪ .‬סנדס‬
                                      ‫הרימה אותו ולגמה מלוא הפה‪.‬‬
‫"צחקתי בקשר לקפה‪ ",‬היא אמרה וחשפה למה החלוק שלה מעט‬
‫פעור‪ .‬היה לה משהו בכיס‪ .‬משהו כבד‪ .‬סנדס שלחה יד ושלפה אותו‪.‬‬
‫אקדח‪ .‬קולט גברמנט ‪ .380‬קטן‪ .‬קל‪ .‬אמין‪ .‬באגודל ימין היא הסיטה‬
‫מטה את הנצרה‪" .‬בקשר לזה אני לא צוחקת‪ .‬ותזכור‪ ,‬אתה אולי יותר‬
‫גדול ממני‪ .‬אבל אני מהירה יותר‪ .‬אז תסתכל לי בעיניים ותגיד שאתה‬

                                                ‫אומר לי את האמת‪".‬‬
                                       ‫"אני אומר לך את האמת‪".‬‬
     ‫סנדס הניחה את האקדח בחיקה‪ .‬קצות אצבעותיה נגעו בקת‪.‬‬
‫"ובכן‪ ",‬אמר ריצ'ר כעבור דקה ארוכה‪" .‬מה את מתכוונת לעשות?"‬
‫"איזו ברירה יש לי? אני אעשה מה שאמרת‪ .‬אלך עם תחושת הבטן‬
‫שלי‪ ".‬סנדס הסיטה מעלה את ה ִנצרה והחליקה את האקדח בחזרה‬
                   ‫לכיס‪" .‬ואתפלל שלא תגרום לי להתחרט על זה‪".‬‬
   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202