Page 112 - Step and repeat document 1
P. 112
| 112רחל שור
לך תדע ...מסכן הילד .אבל הוא לא קרוב משפחה שלנו ,ואנחנו מרגע זה לא חייבים לו
כלום".
"אבל הם התחננו שנשמור עליו".
"מה אכפת להם להרגיש טובים? סיכנו את הילד .לך תדע איך בכלל השיגו אותו.
עכשיו הם רוצים שהמצפון שלהם יישאר נקי? אולי עם המידע הזה צריך בכלל לגשת
למשטרה .אולי צריך לעשות עם זה משהו ,ושיעזבו אותנו כולם .מי שיתקשר אליך שוב
צריך לומר לו ש"...
"הם הפסיקו להתקשר אלי .הפסיקו לרדוף אחרי .את צודקת .אפשר לקפל את כל
הבגדים למזוודות ולהפסיק לישון כאן .אפשר לחזור הביתה .נמסור להם את כל המידע
שיש לנו וגמרנו".
הוא היה נחוש .גם אסנת חשבה שבכך הגיע הסיפור לסיומו .היחיד שחשב שהם
טועים טעות חמורה היה דווקא אבא שלהם" .אני דיברתי עם האנשים שמחפשים את
הילד .אני אומר לכם שהילד כן קשור להורים האלו .אין לי מושג איך .לא רק הילד בסכנה
אלא גם אתם .לכן אתם נשארים כאן עד להודעה חדשה".
נתי נאלם דום.
חמיו היה כה נחוש ,ולא ניתן היה לייצר מילת התנגדות אחת.
"אבא ,אבל אנחנו לא בסכנה .זה מה שאנחנו מנסים לומר לך .אנחנו לא בסכנה .אנחנו
יכולים לחזור הביתה".
"בשום אופן לא .אמרתי שאתם נשארים ואתם נשארים .את והילדים נשארים כאן".
היה משהו מקומם באמירה הזו .ירחמיאל מול נתי .הוא קשוח .נתי חסר אונים .הוא
מרגיש שולט וחכם .נתי אבוד .ובתווך עומדת לה אסנת.
"אבא "...היא מנסה את מזלה בטוב" .אם נרגיש שוב במצוקה ,נגיע לכאן .אני מבטיחה
לך שנחזור".
"אם יהיה לך עם מי לחזור .בכל מקרה ,אני לוקח אחריות מלאה על הילדים שלי".
"למה לדעתכם ,אנחנו מוגנים כאן יותר מאשר בבית שלנו?" פצה נתי את פיו .זעם
שחור ריצד בעיניו .זעם לא מאופק בכלל.
"הו ,זו שאלה נהדרת .סוף סוף אתה שואל את השאלות הנכונות".
"והתשובה?" נתי השתדל להישאר מנומס ומלא כבוד.
