Page 108 - Step and repeat document 1
P. 108

‫‪ | 108‬רחל שור‬

                               ‫פניו של האיש היו לבנות‪ ,‬והוא שתק שתיקה ארוכה‪.‬‬
                                                               ‫הגברת הצטרפה‪.‬‬

‫"מה הוא אמר לך‪ ,‬מנשה?" שאלה בדאגה‪" .‬מה קרה? מה אמרת לבעלי? היא נפטרה?‬
                                                     ‫אוי ואבוי‪ .‬באמת‪ ,‬היא נפטרה‪"...‬‬

‫"יותר גרוע"‪ ,‬פצה משה‪/‬מנשה את פיו‪" .‬הרבה יותר גרוע‪ .‬מי יודע מה היא תעשה‬
    ‫עכשיו‪ .‬תקשיבי‪ ,‬היא הגיעה לארץ‪ ,‬והיא נעלמה‪ .‬פשוט נעלמה‪ .‬יחד עם בעלה‪ .‬כן?"‬
                                                                        ‫"בערך"‪.‬‬
                                       ‫נתי שמר באחריות עצומה על סודו של יוסי‪.‬‬

‫"הוי‪ ,‬לא‪ ...‬ולמה הסיפור הזה קשור אלינו? למה באת לספר לנו את זה? תלך לאחים‬
‫אחרים‪ .‬דווקא אלינו? אנחנו לא יכולים לעזור‪ .‬מצטערים‪ .‬באמת שניסינו אבל אנחנו לא‬

                                                                           ‫יכולים"‪.‬‬
‫תעלומה הייתה כאן‪ .‬ריח חזק של תעלומה‪ .‬אבל לא מהסוג שנחמד לפתור אותה‪.‬‬

                                                ‫מסוג טוב הרבה פחות‪ .‬חביב פחות‪.‬‬
‫"טוב‪ ,‬אני לא יודע למה אתם מתכוונים‪ .‬אני רק אומר‪ ,‬שהילד שלהם נשאר אצלנו‪.‬‬

 ‫והילד עצמו צריך עזרה‪ .‬אני לא סתם הגעתי‪ .‬אני לא סתם מחפש יד משפחתית כאן"‪.‬‬
                ‫"רגע‪ ,‬רגע‪ .‬תעצור‪ "...‬האישה לא הבינה‪" .‬על איזה ילד אתה מדבר?"‬

   ‫"על הבן היחיד שלהם‪ ,‬טיקו‪ .‬ילד בן שש ומשהו‪ ...‬טיקו דווקא מדבר עברית והוא‪"...‬‬
                                                                  ‫"אין להם ילד"‪.‬‬

‫עכשיו מנשה‪/‬משה התעורר לחיים‪" .‬זה מפחיד מה שקורה אתה‪ .‬עם שרה‪ .‬קשה‬
‫להאמין שהיא אחותי‪ .‬שמע‪ ,‬אין להם ילד‪ .‬בכלל‪ .‬לפני שנתיים אחי דיבר אתה‪ ,‬והיא‬
‫ביקשה שיתפללו עליה שתזכה לילדים‪ .‬הוא דיבר אתה ממש קצר‪ .‬תשמע‪ ,‬גם אם היה‬
‫לה ילד‪ .‬היא לא הייתה קוראת לו טיקו‪ .‬היא הייתה קוראת לו בשם של אבא שלי‪ .‬בדוק‪.‬‬

                                                                     ‫אולי בעצם‪"...‬‬
‫מנשה‪/‬משה נעצר והסתכל עליו‪" .‬תראה‪ ,‬אני לא מכיר אותך‪ .‬אולי הסיפור שלך‬

                                               ‫מומצא‪ ...‬או שטעית בכתובת‪ .‬אהה?"‬
‫הלוואי והוא היה טועה‪ .‬הלוואי‪ .‬נתי הרגיש במוחש את משמעות הביטוי – הקרקע‬

                                                             ‫רועדת מתחת לרגליו‪.‬‬
   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113