Page 106 - Step and repeat document 1
P. 106
| 106רחל שור
"אני לא כאן בשביל צדקה" ,התגמגם נתי.
"זה בסדר ,אדוני .צדקה ,תרומה ,באת לזכות אותי .הכל בסדר ,צדיק .ערב טוב" ,רצה
האיש מעבר לדלת לסגור את העניין.
"לא .לא הבנת" .נתי לא הושיט יד לשטר" .אני כאן כדי לדבר איתך .מנשה ,נכון?"
הבעת פניו של האיש השתנתה.
"מי אתה?" שאל .כל הנחמדות זלגה ממנו ונשאר רק המקור .הוא היה קשוח .כועס.
אפילו קצת מאיים.
"אני ...לקח לי זמן להשיג את השם שלך ...להשיג אותך".
"אבל לא השגת אותי .שמי משה".
לכאורה ,זה היה הרגע לקום ולעזוב .השטר חזר למקומו הטבעי – הכיס של בעל
הבית .אבל המבט הכועס בעיניו של משה ,אילץ את נתי לא לעזוב את המקום בתבוסה.
"בסדר .טעיתי .אתה משה .למה אתה כועס כל כך?"
רגע של שקט עבר.
"מנשה "...נשמע קולה של בעלת הבית מעבר לדלת.
פניו של מנשה/משה היו סמוקות" .זהו שמי השני" ,אמר בקוצר רוח" .כולם קוראים לי
משה .אני לא מבין מה."...
"מנשה ,מה קורה? למה הילד אומר שהפסקת ללמו "...היא נעצרה.
"הגעתי אליכם בגלל שרה .יש לך אחות בשם שרה ,נכון? אני קרוב משפחה".
עכשיו בעלת הבית עמדה ליד מנשה/משה ,כמו לביאה שבאה להגן על גוריה.
"סליחה .שמעתי נכון? אתה קרוב משפחה של שרה?"
"נכון .זה אמת" הוא ניסה לחייך.
אבל הזוג היה רחוק מחיוכים" .תודה רבה שאתה קרוב משפחה .אבל אנחנו לא רוצים
קשר אתה".
הדלת כמעט נטרקה מולו .במו ידיו ניסה נתי נואשות לעצור את הטריקה ,מה שהוביל
את מנשה/משה לעצור ברגע האחרון את סגירת הדלת ולמנוע קטיעה של אצבע או
שתיים.
