Page 105 - Step and repeat document 1
P. 105

‫זמן לברוח | ‪105‬‬

‫"נדמה לך‪ .‬אני אומר שכל בן אדם תופס את הסיפור מהמשקפיים שלו‪ .‬לכל אחד‬
‫יש נקודת מבט וזווית אחרת‪ .‬אולי זה אח שמסמפט אותה יותר? אולי זה אח שיותר‬
‫ניסה לעזור לה ושיותר בקשר אתה? ואולי כזה שנפגע ממנה אישית? הרי המשפחה‬
‫שנפגשתי אתה‪ ,‬דיברה רק על פגיעה כלכלית‪ .‬על עורמה‪ .‬אבל הסיפור כאן לא קשור‬
‫לכסף‪ .‬אני רוצה לדעת עם מה הסתבכנו‪ .‬אם יש לנו סיכוי להיחלץ מהסבך הזה‪ .‬אולי‬
‫מנשה ההוא‪ ,‬שהוא די צעיר‪ ,‬אגב‪ ,‬ממש הצעיר מהבנים שם‪ ,‬יודע על אחותו‪ .‬אני רוצה‬

                           ‫לדעת למה לא עוזרים לה‪ ,‬לא אכפת להם שהיא נעדרת?"‬

‫אסנת כפרה בניסיונות האלו‪" .‬אני לא חושבת שאתה תשיג הרבה מידע‪ .‬הפוך‪ .‬הם אלו‬
‫שינסו להשיג ממך מידע‪ ,‬וכשהם ישמעו שהיא נעלמה‪ ,‬הם לא יעשו עם זה כלום‪ .‬רק‬
‫יעצבן אותם‪ .‬תשמע מה שאני אומרת לך‪ .‬זו משפחה‪ ,‬שההורים כבר נפטרו‪ .‬כל אחד חי‬
‫די לבד‪ .‬אם בשמחות מגיעים כולם כדי לאחל לסבא ולסבתא מזל טוב ולשמח אותם‪,‬‬
‫הרי שכאן‪ ,‬אין סבא וסבתא‪ .‬אין משהו שמאחד את המשפחה‪ .‬המשפחה צריכה להיות‬

                                 ‫מאוחדת טוב כל כך‪ ,‬כדי להמשיך ולשמור על קשר‪.‬‬

‫תבין‪ ,‬כאן זה מקרה‪ ,‬שגם כאשר ההורים היו בחיים‪ ,‬הילדים סרבו לעזור אחד לשני‪ .‬מה‬
‫אנחנו לומדים? שזו משפחה שצריך וכדאי לברוח ממנה‪ .‬זה הכל‪ .‬כמובן‪ ,‬שאם תחליט‬
‫ללכת למנשה הזה‪ ,‬אין בעיה‪ .‬רק תזכור שאני אמרתי‪ ,‬שיתכן שזה פתח לבעיות אחרות"‪.‬‬

‫למרות ששמע את האזהרות‪ ,‬החליט נתי להישאר נאמן לצו ליבו‪ .‬הוא בדק ומצא‬
‫שהכתובת של מנשה קרובה מאוד לבית חמיו‪ ,‬והוא אינו חייב להיעזר ברכב‪ .‬למעשה‪ ,‬זו‬

                                                      ‫הייתה הטעות הראשונה שלו‪.‬‬

‫נתי תכנן לצאת בערב להליכה רגלית‪ .‬ידפוק על הדלת של מנשה‪ .‬יהיה בבית? מה‬
                                     ‫טוב‪ .‬לא יהיה? משמים‪ .‬ינסה בהזדמנות אחרת‪.‬‬

‫הוא הגיע לבניין בינוני טיפוסי‪ .‬רצפות מפוספסות‪ ,‬נקיות‪ .‬מספר עגלות ישנות בחצר‪.‬‬
                ‫שם המשפחה היה כתוב בצניעות בדלת הראשונה בקומה הראשונה‪.‬‬

                                                ‫קולות מהוסים ושקטים עלו משם‪.‬‬

                                                                 ‫הוא דפק בדלת‪.‬‬

‫את הדלת פתח ילד כבן חמש‪" .‬אבא‪ "...‬הוא בחן אותו לרגע‪" ,‬אבאאאאצדקההההה"‪.‬‬

                                                          ‫שפתיו של נתי היו יבשו‪.‬‬

            ‫צדקה? זה מה שראה בו הילדון הזה? מה התגובה הבאה? טריקת דלת‪.‬‬

‫כאן למעשה באה התפנית‪ .‬אביו של הילד הופיע עם שטר של עשרים שקלים‪ ,‬מושיט‬
                                                                    ‫לו אותה בחיוך‪.‬‬
   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110