Page 60 - Step and repeat document 1
P. 60

‫‪ | 60‬רחל שור‬

‫אסנת התיישבה על כיסא עץ פשוט ועתיק‪ ,‬בעל וותק של ארבעים שנה לפחות‪ .‬היא‬
 ‫הרגישה כושלת‪" .‬מה‪ ,‬נהיה בבית של ההורים שלי זמן רב כל כך?" שאלה בקול חלוש‪.‬‬

                                                       ‫"אני חושב שנשכור דירה"‪.‬‬

‫"להשכיר דירה באזור המרכז זה לבלוע חצי משכורת לפחות‪ ,‬אם לא משכורת שלימה‬
‫שלי"‪ .‬היא ציינה את הדברים כעובדה מוגמרת‪" .‬אם אנחנו רוצים לשרוד כלכלית ולא‬
‫ליפול לחוב של עשרים אלף שקל במינימום‪ ,‬אנחנו חייבים להישאר כאן‪ .‬אל תשכח‬
‫שנצטרך דירה מצוידת היטב‪ .‬דירה שהיא מצוידת במיטות‪ ,‬בארונות‪ .‬גם ככה נצטרך‬

                                          ‫לדאוג שמישהו יביא את כל הביגוד שלנו"‪.‬‬

‫"רגע‪ "...‬עכשיו גם נתי התיישב‪ .‬מרגיש שהאש דועכת גם בתוכו‪" .‬אנחנו נסכן את‬
‫ההורים שלך? מה יקרה אם הם יגלו שאנחנו כאן‪ .‬זה הוגן מה שאנחנו עושים? ובכלל‪,‬‬

                                                            ‫עוד לא שאלת אותם‪."...‬‬

‫"ההורים שלי לא ייתנו לי להישאר ברחוב"‪ ,‬הייתה אסנת בטוחה‪ .‬בחיוך רחב דיברה‪.‬‬
‫כאילו ברור וידוע לה‪ .‬מחוור וגלוי‪ .‬ההורים שלה‪ ,‬שהיא להם בת יחידה בין שני בנים‪,‬‬

       ‫שאחד מתגורר באוסטריה והשני בדרום‪ ,‬לא ישאירו אותה לבד בסיטואציה כזו‪.‬‬

‫"הם תיכף יגיעו ואנחנו נדבר אתם‪ .‬חבל שלא ראית באיזו שמחה הם קיבלו את פנינו"‪.‬‬

‫הוא גיחך לעצמו חרש‪ ,‬נתי‪ .‬יחד אתו גיחכו גם קירות הטפט החומים‪ .‬חבל שהוא לא‬
‫היה כדי לראות איך משתנה קבלת הפנים‪ ,‬כשהוא יהיה כאן‪ .‬היה צריך להיות זבוב על‬

                            ‫הקיר כדי להנות לרגע‪ ,‬מחמיו שמתייחס בלבביות לביתו‪.‬‬

‫בעוד המילים על שפתיהם‪ ,‬ודפיקות קלות נשמעו בדלת‪ .‬הם אנשים כה מתחשבים‪.‬‬
‫גם אם זו דלת הבית שלהם‪ ,‬הם לא יפתחו מ יד‪ ,‬ביודעם שמשפחת הבת נמצאת‪ .‬הם‬
‫יקפידו לדפוק‪ .‬אין לנתי ספק שההתחשבות הזו מגיעה דרך חמותו האצילית‪ .‬ירושה‬

                                                       ‫שהורישה גם לבתה – אשתו‪.‬‬

                                                         ‫"איזה אורח הגיע אלינו"‪.‬‬

‫ראשון נכנס חמיו‪ .‬אדם נמוך קומה‪ ,‬לא רזה בכלל‪ ,‬ובעל ארשת פנים מכובדת‪ .‬הוא‬
                                  ‫הסיר את כובעו ופינה את יד ימין כדי ללחוץ לחתנו‪.‬‬

                                                                       ‫נתי נדרך‪.‬‬

                         ‫"אבא‪ .‬אורחים! זה כולנו כאן!" תיקנה אותו אסנת בעליזות‪.‬‬

‫"נו‪ ,‬בסדר‪ .‬אבל אתכם כבר קיבלתי‪ .‬נשאר לי רק עוד אורח אחד להכניס לבית שלי"‪,‬‬
                                           ‫ענה לה אביה בחצי קריצה ובחצי רצינות‪.‬‬
   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65