Page 61 - Step and repeat document 1
P. 61

‫זמן לברוח | ‪61‬‬

                                                       ‫שוב יש לנתי קוצר נשימה‪.‬‬

‫אחרי לחיצת היד‪ ,‬הוא שב להתיישב על הכיסא‪ .‬הסלון וההול מחוברים יחד‪ .‬הילדים‬
‫ישנים בשלוש מיטות‪ .‬עוד מיטת תינוק אחת‪ .‬הם אמורים לפתוח את הספה ולארגן אותה‬
‫לשינה‪ .‬חמותו רכשה מחיצה נחמדה‪ ,‬שתהיה מוכנה לכל זוג שמתארח‪ .‬אבל זו מחיצה‬

                 ‫שאפשר להזיז אותה בקלות‪ ,‬אם כי היא נותנת מענה זמני לפרטיות‪.‬‬

‫"אז מה שלומכם ומה הביא אתכם עד הלום‪ .‬האמת‪ ,‬לא הצלחתי להבין מאסנת כלום‪.‬‬
                                             ‫רוצה להצטרף אלי לכוס תה במטבח?"‬

‫זו הייתה הצעה נחמדה מצד חמיו‪ .‬הבטן של נתי התהפכה‪ .‬למה הוא מרגיש כמו לפני‬
‫חקירה? רק חסר לו שהוא יספר שהמשפחה שלו סיבכה את משפחת הבת היקרה של‬

                                                               ‫חמיו‪ .‬רק זה חסר לו‪.‬‬

‫נתי‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא מעז לסרב‪ .‬הוא נכנס למטבח‪ ,‬והרגיש כמו בחדר עינויים‪ .‬התה שלו‬
      ‫מעורבב עם מספר עשבים בלתי מזוהים‪ ,‬ש"עושים טוב לבריאות של הבן אדם"‪.‬‬

‫הוא לוגם מעט‪ ,‬ומחכה בדרך ארץ שחמיו יסיים ללגום את התה הרותח‪ .‬שואל את‬
‫עצמו בפעם המיליון‪ ,‬ממה עשוי הגרון של חמיו‪ .‬פלדה או עץ‪ .‬איך זה שהוא מצליח‬

                                       ‫לערות לתוכו כוס מים מהבילים בלי להיכוות‪.‬‬

         ‫כשחמיו מסיים‪ ,‬הוא פונה אליו בשאלה אחת‪ .‬השאלה הזו מדויקת עד כאב‪.‬‬

                                                         ‫"למה ברחתם מהבית?"‬

                        ‫"אהה‪ ...‬זו לא בריחה‪ ...‬זה‪ ...‬אני אסביר‪ .‬זה אמצעי בטיחות"‪.‬‬

‫חמיו מניח את כוס הזכוכית על השולחן בטריקה קלה ומהדהדת‪" .‬אני ראיתי את‬
‫הפנים של אסנת‪ .‬ואני הבנתי ממנה שברחתם‪ .‬לא אכפת לי אם תגיד שעזבתם‪ .‬או‬
‫נטשתם‪ .‬או רק באתם לבקר אותנו‪ .‬בכל מילה שתבחר‪ ,‬אני רוצה רק לדעת למה‪ .‬מה‬

                                                   ‫קרה? מי רודף אחריכם? ולמה?"‬

                                                         ‫הוא כבר מחפש אשמים‪.‬‬

                                                                           ‫למה‪.‬‬

‫נתי השפיל את עיניו‪ .‬לרגע הרגיש משהו קצת אחר בתוכו‪ .‬קצת יותר רגוע‪ .‬ידע חמיו‬
‫מה שידע‪ ,‬ויהיה מי שיישא אתו את הפחד הגדול‪ .‬מאידך‪ ,‬הוא לא ידע איך חמיו יגיב‬
‫לסיבוך‪ .‬אולי בכלל כדאי קודם להטרים ולספר לו בזהירות טיפין טיפין? אולי כך הוא‬

                                             ‫יצליח להבין לאן נושבת הרוח של חמיו‪.‬‬

                                                              ‫הוא התחיל לספר‪.‬‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66