Page 78 - Step and repeat document 1
P. 78

‫‪ | 78‬רחל שור‬

‫"אתה את טובת הילד לא שוחר ולא מבקש‪ .‬לכן תעזוב אותו‪ .‬תגיד שאין לך קשר אליו"‪.‬‬

‫"לא מתאים למשטרת ישראל להתערב בדבר שאינו קשור אליה‪ .‬אני באמת תוהה‬
           ‫למה אתם מתנהגים ככה‪ .‬בדרך כלל אתם לא נכנסים לשטח האפור הזה"‪.‬‬

‫מבטו של השוטר השתיק אותו מידית‪ .‬נתי הרגיש שיש מידע קריטי שהוא לא יודע‪.‬‬
                                     ‫מידע שמשטרת ישראל שומרת עליו בחשאיות‪.‬‬

‫כשיצא משם אחרי אזהרות‪ ,‬ליבו היה כבד עליו‪ .‬כעת מאיימים עליו גם משטרת ישראל‬
                                                  ‫וגם אותם אנשים שרודפים אחריו‪.‬‬

‫הוא ראה את המספר של העובדת הסוציאלית מהבהב על הצג שלו‪ ,‬אבל בחר שלא‬
‫לענות‪ .‬אין טעם להתנצח אתה כעת‪ .‬בפרט שהוא מודע לכך שהנייד שלו במעקב רציף‪.‬‬

‫אחרי שתי דקות‪ ,‬הנייד פצח שוב במנגינה המאפיינת אותו‪ .‬אבל זו הייתה מנגינה של‬
                                       ‫חמיו‪ .‬מנגינה מסוימת מאד התאימה לו אסנת‪.‬‬

‫הוא נענה לשיחה מיד‪ .‬תמיד זה כך‪ .‬נהג לכבד מאד את חמיו ולנסות לרצות אותו‪ .‬עד‬
‫היום הוא לא יודע על מה ולמה הוא צריך לרצות אותו‪ .‬מה עשה לא בסדר‪ ,‬שעליו לתקן?‬

‫"נתי‪ ,‬אני שמח שאתה עונה ולא עסוק כרגע"‪ ,‬חמיו היה ענייני‪" .‬הבנתי מאסנת שאתם‬
                                ‫נשארים אצלנו‪ .‬זה בסדר גמור‪ .‬אנחנו שמחים מאד"‪.‬‬

                        ‫את המילה שמחים הוא אמר בטון נעדר כל עליזות ושמחה‪.‬‬

‫"אני מבין שאתם גם סוגרים את הסיפור הזה על הדרך הטובה ביותר‪ .‬לא התעמקתי‪,‬‬
‫אבל אני סומך עליך‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬נתי‪ ,‬אני רוצה שתדע‪ ,‬שאם קיים כן סיכון כלשהו‪ ,‬אתה‬

   ‫צריך לעדכן אותי‪ .‬אני לא אזרוק אותך לרחוב‪ .‬אבל זכותי לדעת אם חיי בסכנה‪ .‬כן?"‬

                                                             ‫פיו של נתי היה יבש‪.‬‬

‫"בהחלט‪ .‬אני מקווה שהסיפור הזה מאחורינו"‪ ,‬אמר והרגיש היטב את הלמות ליבו‪.‬‬
‫מעולם לא ידע שכך הן נשמעות‪ ,‬כמו פטישים קטנים וחדים‪ .‬הוא רק יכול לקוות שאותם‬

      ‫אנשים קלטו שאין לו איך לעזור להם‪ ,‬שהצליחו לסנדל אותו‪ .‬שהוא אדם תמים‪...‬‬

                              ‫"מקווה או יודע?" שאל חמיו‪ .‬מילותיו תובעניות מאוד‪.‬‬

                                          ‫"מקווה שאני יודע‪ "...‬אמר בדיפלומטיות‪.‬‬

‫כעת עלה קולו של חמיו בכמה אוקטבות‪ .‬הוא היה נשמע לא רק כעוס ומעוצבן אלא‬
‫גם חרד‪" .‬למה אני מקבל טלפונים לנייד שלי? ולמה הם אומרים שהנכדים שלי ימלאו‬
‫את המקום של טיקו? למה אתה לא אומר לי את כל האמת? עד מתי תיפול בשקרים‬

                                                         ‫האלו‪ ,‬אהה‪ ,‬נתי? עד מתי?"‬
   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83