Page 76 - Step and repeat document 1
P. 76

‫‪ | 76‬רחל שור‬

‫"אני לא חושב שהוא מחזיק פריט מיותר‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬מיותר על פי צוות בית החולים‪,‬‬
                                                          ‫אצלו בכיס של הפיג'מה"‪.‬‬

                ‫"לא שאלתי אותך מה אתה חושב‪ .‬אני מקווה שהמידע שלך מדויק"‪.‬‬
‫אחרי שעתיים‪ ,‬עזב נתי את המשרד בטענה כלשהי‪ ,‬ויצא בנסיעה לכיוון בית החולים‪.‬‬

                                          ‫כשהגיע‪ ,‬ניגש לבדוק איפה מחלקת ילדים‪.‬‬
                                                                    ‫"מי החולה?"‬

                              ‫הוא נקב בשמו המלא של טיקו ובשם המשפחה שלו‪.‬‬
                                                        ‫המזכירה הביטה בשמות‪.‬‬

‫"תנסה לבדוק במחלקה עצמה‪ .‬אני לא רואה כאן את השם שלו"‪ ,‬הודיעה כשהיא‬
‫מביטה שוב ושוב במחשב שמולה‪" .‬יש כאן כמה שמות שעדיין לא התעדכנו‪ .‬קשה לי‬
‫להאמין שלא עדכנו את השם שלו‪ ,‬הוא מאושפז כבר כמה ימים‪ .‬אבל תנסה‪ .‬אתה בטוח‬

                                                                      ‫שהילד כאן?"‬
                                                                            ‫"כן"‪.‬‬

‫הוא עלה למחלקה‪ ,‬והמתין בחוסר סבלנות לאחות שתתפנה אליו‪" .‬זו שעת בוקר‬
‫וביקור רופאים‪ .‬אתה לא יכול לצפות לתשובות מיד‪ .‬את מי אתה מחפש?" האחות‬

                                              ‫הראשית‪ ,‬דווקא הראשית‪ ,‬פנתה אליו‪.‬‬
                                ‫"ילד שמכנים אותו טיקו‪ .‬השם המקורי הוא מנחם"‪.‬‬

                                                                  ‫היא הביטה בו‪.‬‬
                                                ‫"חכה כאן"‪ ,‬אמרה בפנים חתומות‪.‬‬
‫אחרי דקה קרה משהו שנתי לא חלם בדמיונותיו הגרועים ביותר‪ .‬שני שוטרים יצאו‬
‫מאחד החדרים ופנו ישירות אליו‪ .‬היה מגוחך לנסות לברוח‪ .‬הוא נשאר צמוד למקומו‪.‬‬
‫מרגיש את הלמות הלב שלו‪ .‬קולט איך מרגיש נטרף שניה לפני שהטורפים נוגסים‬

                                                                   ‫בבשרו לתיאבון‪.‬‬
‫אחד השוטרים דיבר בקול ענייני‪" .‬לפני מספר דקות‪ ,‬הגיעו לכאן שני אנשים וחיפשו‬
‫את טיקו‪ .‬הם השתוללו מכעס כשגילו שהילד לא כאן‪ .‬אבל אנחנו הרמנו כוסית לחיים‪.‬‬
‫הבנו שאתה משתף אתם פעולה‪ .‬אין מצב שהם הגיעו לכאן בלי מסירת המידע עדכני‬

                                                                        ‫לגבי טיקו"‪.‬‬
          ‫"אני לא מבין‪ "...‬הוא היה המום‪" .‬אבל איך ידעתם שאני‪ ..‬מה‪ ...‬איפה הילד?"‬
   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81