Page 39 - MINHAT SHALOM
P. 39
שלום לג ה ןמיס מנחת
ורמינהו על מיני נצפה על העלים ועל התמרות אומר עיקר עכ"ל ,וכתב הרמב"ן ובודאי שזה ק"ו שאין עליו
בורא פרי האדמה ועל האביונות ועל הקפריסין אומר תשובה דאם אין רבעי נוהג בסוריא כל שכן בחוצה לארץ,
בורא פרי העץ ,הוא דאמר כרבי עקיבא דתנן רבי אבל מנין לנו שאין נוהג בסוריא ,וכמדומה לי שלמדה מן
אליעזר אומר צלף מתעשר תמרות ואביונות וקפריסין הירושלמי דאיתמר התם בפ"ה ממסכת מעשר שני ה"ב
רבי עקיבא אומר אין מתעשר אלא אביונות בלבד מפני תמן תנינן ר' יודה אומר אין לנכרי כרם רבעי וחכ"א יש
שהוא פרי ,ונימא הלכה כרבי עקיבא ,אי אמר הלכה לו ,א"ר אלעזר כיני מתני' אין לנכרי נטע רבעי כל
כרבי עקיבא הוה אמינא אפילו בארץ ,קמשמע לן כל עיקר וכו' ,ר' יודה אומר לא למדנו נטע רבעי אלא
המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ אבל בארץ לא ממעשר שני מה מעשר שני אינו בסוריא אף נטע רבעי
וכו' ,ותיפוק ליה דנעשה שומר לפרי ורחמנא אמר אינו בסוריא וכו' ,ר' יודה אומר אין לנכרי נטע רבעי
וערלתם ערלתו את פריו את הטפל לפריו ומאי ניהו בסוריא ,והיות ואשכחן דנט"ר אינו נוהג בסוריא הו"ל
שומר לפרי ,וא"כ יש לאסור את הקפריסין בחו"ל מדין ק"ו שאין עליו תשובה ולכן נטה שם הרמב"ן לומר
שומר לפרי שנתרבה לערלה ,ושקו"ט ואסקינן אמר רבא
היכא אמרינן דהוי שומר לפרי היכא דכי שקלת ליה דליכא נט"ר וכרם רבעי בחו"ל כהרמב"ם.
לשומר מיית פירא הכא גבי קפריסין כי שקלת ליה לא ולכאורה אין ראיה מדברי הירושלמי לנידון דידן גבי
מיית פירא ,הלכך אין עליו תורת שומר לפרי שנאסר כרם רבעי ,דהרי בירושלמי אמרו נטע רבעי
אינו נוהג בסוריא ,ואפשר דהטעם בזה כיון דפליגי תנאי
בערלה ומותר לר"ע. אם נוהג נט"ר בא"י או לא הלכך הלכה בחו"ל כדברי
ובצל"ח שם בד"ה ותיפוק ליה דנעשה שומר לפרי המיקל ובכלל זה סוריא דחשיבא נמי כחו"ל ,ברם גבי
הקשה דמי הגיד למקשה דברי נביאות זו כרם רבעי דכו"ע מודו דנוהג בא"י א"כ גם בחו"ל
דבחוצה לארץ אסור שומר משום ערלה עד שהקשה שיש נוהג דהא בזה ליכא מאן דמיקל ,וא"כ הק"ו של
לאסור הקפריסין בחו"ל מדין שומר לפרי ,והרי את פריו הרמב"ם פירכא הוא ,והיינו דאפילו נימא דנט"ר אינו
דדרשינן מיניה את הטפל לפריו בארץ כתיב וכל עיקר נוהג בסוריא וק"ו לחו"ל ,אבל כרם רבעי לא שמענו ,הן
איסור ערלה בחו"ל הוא מן ההלכה לממ"ס ,ועד כאן אמת דבמגיה שם על הרמב"ן הביא דבדפוס קושטא
לא שמענו מההלכה אלא ערלה דהיינו גוף הפרי ,אבל פאה פ"א ה"ז הגירסא אין כרם רבעי נוהג בסוריא כל
שומר של ערלה לא שמענו ,ואפילו אם היה לנו להסתפק עיקר וכ"כ החזו"א בערלה סימן י"א סקי"א ,מ"מ
אם היתה ההלכה גם על השומר או לא היה לנו להתיר ברמב"ם מבואר דהק"ו מסוריא הוא על נט"ר וא"כ
דספק ערלה בחו"ל מותר ,ופוק חזי דברי רבינו הגדול ק"ו פירכא הוא וכנ"ל ,וע"ש ברדב"ז שכתב בזה"ל,
הרמב"ם שכתב בפ"י ממאכ"א הלכה ט"ו וז"ל ,יראה לי יראה לי שאין נט"ר וכו' סמך רבינו על הכלל שאמרו
שאין דין נטע רבעי נוהג בחוצה לארץ אלא אוכל הפירות בברכות כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל ,והק"ו
בלא פדיון שלא אמרו אלא הערלה עכ"ל ,הרי שדייק שכתב ברור בלי פירכא ,ואין חילוק בין נטע רבעי לכרם
הרמב"ם שלא אמרו אלא הערלה ,וכוונתו ממילא רבעי רבעי לפי שיטת רבינו עכ"ל ,ודב"ק צל"ע כיון דאית
לא שמענו ,כן אני אומר לא שמענו אלא ערלה ולא ליה להרמב"ם האי כללא דכל המיקל בארץ הלכה כמותו
שומר של ערלה ,וכאן קושיית המקשן ותיפו"ל דנעשה בחו"ל ובכרם רבעי לא אשכחן מאן דמיקל ,א"כ מנ"ל
שומר לפרי הוא לחזור על הראשונות אהא דמשני לעיל להרמב"ם שאין לחלק בין נט"ר לכרם רבעי ,והא חילוק
דאי הוה אמר סתם הלכה כר"ע הוה אמינא אפילו בא"י גדול איכא בינייהו דנט"ר דאשכחן ביה דאיכא מ"ד
כיון שהקפריסין בודאי אינם פרי ,על זה הוא חוזר שאינו נוהג בארץ אע"פ דלית הלכתא כוותיה בא"י מ"מ
להקשות שאפילו היינו סוברים שהלכה כר"ע אכתי לא מורין כדבריו בחו"ל ,אולם כ"ר דבזה כו"ע מודו דנוהג
היינו טועים להתיר קפריסין של ערלה בא"י ,דמה בכך בארץ מנ"ל דפטור בחו"ל ,סו"ד הק"ו של הרמב"ם
שהלכה כר"ע שאינן פרי אכתי תיפו"ל שאסורים משום צ"ע וביאור ,ועיין עוד ברשב"א עמ"ס בב"ק דף ס"ט
שומר ובא"י ודאי שהשומר אסור דכתיב את פריו לרבות מ"ש בפירוש דברי הרמב"ם ובמ"ש בזה לפנינו
השומר יעו"ש. בעהית"ש.
ולכאורה נידון זה אם שייך איסור ערלה בשומר לפרי ב) ועיין בצל"ח עמ"ס ברכות דף ל"ו שסייע לדבריו
בחו"ל או לא תלי בהאי פלוגתא דהרמב"ם מדברי הרמב"ם הנ"ל ,ובהקדם דיעויין שם
והגאונים ז"ל ,וזה עפמ"ש הגר"ח שם לבאר מחלוקתם בגמרא דאיתא התם אמר רב יהודה אמר רב צלף של
ע"פ מה דיש לחקור בדין ערלה הנוהגת בחו"ל ,האם ערלה בחוצה לארץ זורק את האביונות ואוכל את
איסור זה של ערלת חו"ל נכלל בדין ערלה הכתובה הקפריסין ,למימרא דאביונות פירי וקפריסין לאו פירי
