Page 20 - 8-8-2022
P. 20

‫חיזור ‪ -‬התנהגויות‬

‫התנהגות הנקבה‪ :‬הנקבה מזדווגת על פי רוב פעם אחת או פעמיים כל חייה‪ ,‬ורק‬

‫לעתים רחוקות יותר מזה‪ .‬רוב הנקבות המתגלות על ידי הזכרים כבר הזדווגו‪,‬‬
‫ולפיכך תגובתן על פי רוב שלילית‪ .‬תגובה זו מאופיינת בעמדות דחייה‪ :‬נקבת‬
‫הסטירית האפלה מרעידה כנפיה לדחיית הזכר‪ ,‬ואם היא מעוניינת בו היא מרימה‬
‫כנפיה ומאפשרת גישה לאיברי המין‪ .‬בסוגי הלבנינים הגרן‪ ,‬לימוני ‪,‬כתום‪-‬כנף‬
‫וצהבוני וכן בירוק‪-‬כנף טלוא‪ ,‬לבנין הכרוב ולבנין הצנון עמדת הדחייה מושגת‬
‫בבטן מורמת וכנפיים פרושות‪ .‬נקבת שלגן חרמוני סוגרת את כנפיה כדי שלא‬
‫ימצאו אותה‪ .‬נקבות אצילית היערה‪ ,‬שעיר האלון‪ ,‬לבנין הצנון ומיני צהבוני‬
‫פשוט נמלטות על נפשן‪ .‬זכרי לימוניים מתרחקים מנקבות שכבר הזדווגו‪ ,‬בגלל‬
‫פרומונים דוחים (ייתכן שגם בסוגים ‪ Pieris‬ו ‪ .)Euchloe -‬בנקבת השלגן החרמוני‬
‫שקית הספרגיס מתנפחת אחרי ההזדווגות הראשונה ומונעת הזדווגות נוספת‪.‬‬
‫צורה אופיינית של דחייה בפגישה אווירית היא על ידי מעוף הנקבה כלפי מעלה‪.‬‬
‫לעתים נקבה שסירבה תחילה לחיזורי הזכר נעתרת מאוחר יותר לחיזוריו‪ .‬ברוב‬
‫המינים אין סימנים חיצוניים המראים שהנקבה נעתרת לזכר‪ ,‬חוץ מהעדר דחייה‪.‬‬
‫במקרים מעטים הנקבה מתאימה את תנוחתה ומנמיכה את בטנה‪ .‬בכמה מינים‬
‫נקבה הנענית לזכר עשויה להתחיל במעוף הזמנה כלפיו‪ .‬לפעמים הנקבות הן‬
‫היוזמות‪ ,‬אך תופעה זו אינה נפוצה‪ .‬במזרח אפריקה נמדד לעתים יחס של ‪1:4‬‬
‫בין נקבות דנאית הדורה לזכרים‪ .‬אם נוסיף את העובדה שהזכרים של מין זה‬
‫בוקעים בממוצע ‪ 24‬שעות אחרי הנקבות‪ ,‬ושהם זקוקים למספר ימי הכנה עד‬
‫שהם מסוגלים להזדווג‪ ,‬הרי נוצר לחץ מסוים על הנקבות ובנסיבות אלה הן‬
‫היוזמות‪ .‬נקבות דנאית הדורה או נימפית הרגלה שלא הזדווגו ימים מספר עשויות‬
‫לעוף אל מול זכר חולף‪ .‬התנהגות זו לא קיימת בנקבות צעירות (בתולות)‪ .‬גיל‬
‫המינימום להזדווגות מוקדם יותר אצל הנקבות‪ .‬ברוב המינים הנקבות יכולות‬
‫להזדווג כבר ביום הראשון אחרי בקיעתן‪ .‬הזכרים בדרך כלל בוקעים ימים מספר‬
‫לפני הנקבה והם מסוגלים להזדווג רק אחרי כמה ימים; כך מותאם זמן ההזדווגות‬

                                                                           ‫לשני המינים‪.‬‬

‫מספר ההזדווגויות‪ :‬אפשר למדוד את מספר ההזדווגויות על פי בדיקת הזרע‬

‫באיברי מינה של הנקבה‪ .‬התוצאות שהתקבלו מצביעות על ממוצע הזדווגויות של‬
‫פחות מ‪ 1.5-‬לנקבה‪ .‬במשפחת הדנאיות נמצא מספר ההזדווגויות הרב ביותר;‬
‫עד ‪ 15‬פעם במין ‪ Danaus gilippus‬מיבשת אמריקה ועד ‪ 8‬פעמים בדנאית‬
‫המלכותית‪ .‬דנאית הדורה נצפתה במעבדה כשהיא מזדווגת ‪ 5‬פעמים‪ ,‬יום אחר‬
‫יום‪ ,‬עם אותו זכר‪ .‬גם נקבת לבנין הצנון מזדווגת עד ‪ 5‬פעמים‪ ,‬אך אלה מקרים‬
‫חריגים‪ .‬לנקבה יש כנראה קושי לאבחן זכרים "צעירים" שייתנו לה זרע בכמות‬
‫מספקת בהזדווגות אחת‪ ,‬ובכך גובר הסיכון שהיא תיטרף בהזדווגויות חוזרות‪.‬‬
‫אם הזדווגה עם זכר "זקן" וקיבלה תאי זרע מעטים‪ ,‬היא תזדווג בדרך כלל שנית‪.‬‬
‫אין מספיק נתונים על מספר ההזדווגויות של הזכרים‪ ,‬אולם ידוע שמקצתם‬

                                             ‫(השליטים הטריטוריאליים) מרבים בכך‪.‬‬

‫משך ההזדווגויות‪ :‬נקבע על ידי הנקבה‪ ,‬ומאחר שעיקר עיסוקה הוא הטלת‬

‫הביצים‪ ,‬עליה לקצר בזמן ההזדווגות‪ .‬משכי ההזדווגות נמדדו בכמה מינים‪:‬‬

                                                                                                                        ‫‪20‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25