Page 24 - 8-8-2022
P. 24
הביולוגיה של הפרפרים
חוקרת ובודקת ,ולא פעם פוסלת יותר מ־ 10פונדקאים אפשריים לפני שהיא יורדת
לצמח הנבחר ,בודקת היטב את עליו ומטילה על עלה מסוים הנראה לה שלדעתה
הוא המתאים ביותר .באיתור הפונדקאי המתאים שותפים מספר חושים :תחילה
פועלים חושי הריח והראייה ,המאפשרים לנקבה לקיים מיון ראשוני .על פי הריח,
צורת העלים ,גון העלים ,צורת הפרחים וצבעיהם היא קובעת אם הצמח הוא
פונדקאי או לא .אחר כך היא סורקת ביסודיות ,עדיין מטווח ראייה בטוח ,אם הצמח
נקי מטורפים .היא בודקת אם עלי הצמח נושאים זחלים וביצים ,העשויים למנוע
מצאצאיה להתפתח .לאחר הסקירה הראשונית היא נוחתת עליו להמשך הבדיקה.
עתה היא משתמשת בחושי הריח ,הטעם והמישוש לבחינת הפונדקאי .קצות
המחושים נוגעים בפני הצמח ,כף הרגל מתופפת ,הציפורן שורטת ,החדק בודק
וקצה הבטן ממשש – אלה האמצעים שבעזרתם היא מוודאת שהפונדקאי מתאים,
שתכולת המים בעליו וגודלו יאפשרו לצאצאיה התפתחות טובה .נעשו ניסויים רבים
במעבדה ובשדה ,לבחינת הצמחים המועדפים להטלה .ההעדפות משתנות בהתאם
למצב הנקבה ,לעונה ולמיקום הגיאוגרפי .נקבות בעלות מטען ביצים כבד ,או שלא
הטילו זה זמן מה ,שואפות להטיל ביתר מהירות .במחקרים נמצא שההעדפות
קשורות בין השאר לחומרים כימיים הנמצאים בצמחים ,והועלו השערות על קשרי
התפתחות פרפר-צמח המבוססים על טעמים וריחות של הפונדקאים .כיום אנו
יודעים הרבה יותר על תגובת הפרפרים לתרכובות אלה מאשר על גורמי בחירה
אחרים .במקרים מסוימים הפרפרים נמשכים לתרכובת מסוימת או לסוג מסוים של
תרכובות .כך ,למשל ,נקבת לבנין הכרוב נמשכת לגלוקוסידים של שמני חרדל; אך
רוב הפרפרים מגיבים למגוון גירויים ,והרגישות ועוצמת התגובה שונים ממין למשנהו.
בניסוי מעניין שנעשה בארצות הברית נאספו פונדקאים שנפסלו על ידי נקבות ולא
נמצאו ראויים להטלה .זחלים שגודלו על צמחים אלה ועל הצמחים שנבחרו להטלה
הוכיחו בבירור שהנקבה צדקה; הזחלים התפתחו טוב יותר ולממדים גדולים יותר
על הצמחים הנבחרים .העדפת הצמחים משתנית ממין למשנהו; יש הנמשכים
לפונדקאים מבודדים ,ולאחרים נדרשת צפיפות מסוימת .לפעמים ,כאשר כמה מיני
פרפרים המעופפים באותו אזור ניזונים מאותה משפחת צמחים ,מתבצעת "חלוקה"
של הפונדקאים ,כל פרפר מטיל על מין מסוים ,וכך נמנעת תחרות.
שגיאות הטלה :בעבר ראו בהטלות על עצמים וצמחים שאינם פונדקאים שגיאות
הטלה .שגיאות אלה משכו את תשומת לבם של הבוטנאים והם חיפשו בשגיאות
מפתח לבחינת קרבה סיסטמטית בין משפחות צמחים שונות .כיום אנו יודעים
שחלק גדול מ"שגיאות" אלה הן התנהגות רגילה בכמה מינים .כך ,למשל ,הנימפית
האירופית Argynnis paphiaמטילה את ביציה בסדקי עצים ועל גזעי עצים .נקבת
שלגן חרמוני מטילה על אבנים ,סלעים ועל הקרקע .הביצים נכנסות לדיאפאוזה
והזחלים הבוקעים באביב הבא יוצאים לחפש פונדקאי הגדל בסמוך למקום ההטלה.
יש מינים כמו כחליל המדבר המטילים לפעמים "בכוונה" על צמחים אחרים בסמוך
לפונדקאים ובכך מונעים תשומת לב בלתי רצויה של טפילים וטורפים .לזחל
הבוקע יש איברי חישה ובעזרתם הוא "יודע" שאינו נמצא על הצמח הנכון ושעליו
לצאת ולחפשו .לא פעם מסתבר שהמרחק שעל זחל זעיר כזה לעבור הוא בין 50
ס"מ למטר אחד .מסע מסוכן זה הוא כנראה בטוח יותר מאשר הטלה ישירה על
הפונדקאי.
24