Page 203 - PIN-V2
P. 203
ההלכה שבתורה | תורת גילה 185
ת שפרתח ררמופ
פרשת אחרי מות
הלכות התרחקות מן העריות
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני ה' אלקיכם .כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא
תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו וכו'.
איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני ה' (יח.ב-ו)
ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם
אני ה' אלקיכם( .יח.ל)
ומובא בספר מחשוף הלבן להאביר יעקב ,רבי יעקב אבוחצירא זצוק"ל ,וז"ל" :הנה ידוע חומר העוון של העריות לפני ה'
יתברך ,שה' יתברך שונא זימה הוא .ואין לך דבר שמאבד את האדם מבית ומחוץ כמו העריות .וכתב הרשב"י עליו השלום
בזוהר הקדוש שמי שאין בו יראת ה' מצד העריות ,אין שום יראת ה' בשום דבר אחר שורה עליו .שמי שיש בידו פגם
העריות ,אם לא שב ממנו ותיקנו ,כל העבירות האחרות ששומר עצמו מהם וכל המצוות שקיים ,כולם בטלים ומבוטלים.
שעיקר הבית הוא היסוד שלו ,שבהיות היסוד חזק ומיוסד כראוי ,יהיה כל הבנין הבנוי עליו חזק כראוי ולא יהיה היסוד רעוע,
הבית בסכנה עומד ונופל הוא" .עכ"ל.
ואיתא בפלא יועץ [כללות ב'] -כל עוון עריות חמורות מאד וגדול מנשוא ,וכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה ,אתה מוצא
קדשה .והגדר בענין עריות צריך להיות לטהר המחשבה והדבור והמעשה והראיה והשמיעה ,והרחק מאד מכל נדנוד אסור,
אשר אז קדוש יהיה.
מבואר בפרשתנו חיוב הזהירות מקרבה אל העריות שלא להגיע ח”ו לכדי חטא עימן ,שהוא
איסור חמור כל כך.
ונבאר במקצת עיקרי הלכות התרחקות מן העריות ,בסייגים ובהנהגות שונות בהם יתנהגו
האיש והאישה לבל יגרו בעצמם את היצר הרע ,ולבל יגיעו לכדי איסורי עריות חמורים:
יום ראשון
-איסור הסתכלות בנשים
אסור להסתכל אפי' באצבע קטנה של אשה כשמתכוין ליהנות ממנה .אבל אם אינו
מסתכל בה דרך הנאה אלא רק באקראי בעלמא – אין בזה איסור מצד הדין( .שו”ע אבה”ע סי’
כא סעיף א ,וילקו”י אוצר דינים עמוד שנב)
-איסור הסתכלות אשה בגבר לשם חימוד
יש אומרים שאסור לאשה להסתכל על איש לשם חימוד ,אף שהוא אינו יודע כלל
בהסתכלותה( .אוצר דינים לאשה ולבת עמוד שנב .יביע אומר חלק א' חאו"ח סימן ח ובמילואים)
יום שני
-נישוק בנותיו הגדולות
אף על פי שמעיקר הדין מותר לנשק לבנותיו הגדולות ,מכל מקום ראוי שלא לעשות כן
בפרהסיא( .אוצר דינים לאשה ולבת עמוד תשצז)
