Page 305 - PIN-V2
P. 305
ההלכה שבתורה | תורת גילה 287
ת שפרנב רה
פרשת דברים
הלכות בין הזמנים
אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף
בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב .אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד
קדש ברנע( .א.א-ב)
פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף
הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת (א.ז)
ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה (א.כד)
ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן עד
הר חרמון .צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו לו שניר .כל ערי המישר וכל
הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן ...והערבה והירדן וגבל
מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה מזרחה (ג.ח-יז)
בפרשתנו מוזכרים מקומות רבים בארץ ישראל ,בהם רבים מאיתנו מחדשים כוחות לעבודת
ה' בימי בין הזמנים.
ונבאר בהרחבה דיני ברכות הראייה וההודאה לה' בראיית מקומות אלו ,וכן לפרט הלכות
ברכת הגומל ותפילת הדרך:
יום ראשון
ברכה על ראיית ימים ונהרות הרים וגבעות
-הרואה את ים אוקיינוס או אחד מארבעה נהרות שבמקרא [שהם גיחון ,פישון ,חידקל,
ופרת] – מברך עושה מעשה בראשית.
והרואה את הים התיכון – בני ספרד מברכים [כדעת השו"ע] שעשה את הים הגדול [ולא
העושה את הים הגדול] .אולם יש מבני אשכנז שמברכים [כדעת המשנ"ב] עושה מעשה
בראשית( .שו"ע או"ח סי' רכח סעי' א' ומשנ"ב ס"ק ב')
ובדיעבד אם בירך על הים הגדול עושה מעשה בראשית – יצא בדיעבד( .חזו"ע ט"ו בשבט עמ' תסז)
-הרואה את הכנרת
הרואה את הכנרת ,מברך בשם ומלכות -ברוך אתה ה' אמ"ה עושה מעשה בראשית.
ואם בירך על ים התיכון שעשה את הים הגדול ואח"כ ראה את ים הכנרת – חוזר ומברך
"עושה מעשה בראשית"( .חזו"ע ט"ו בשבט עמ' תסז)
