Page 25 - 19122
P. 25

‫חסד‬  ‫‪ ‬‬  ‫אהבת‬

‫ועוד מקיים בזה‪" :‬מאמר מיוחד לעניין חסד והוא מש"כ‪' :‬והודעת‬

‫שלםהוםבסאוףת פה'דרמךשיפלטכיוםבהכ'‪",‬דואממקררואחז'"לשלאפתניהדהרמוךןזוהגעמםיללואת החתסנדיה‪,‬ם‪..‬כ‪.‬י אם לשמוע בקול‬

‫תוורבהמ ואלמשרמזוהר כעלבוולדהכ‪,‬לאעבנליניעלהחג"סחד לשאישהזבהייןראכילשל לבראעשהור‪ ,‬ושאמףעצגממ"םחהמה מוזהרים ע"ז‪.‬‬

‫מששאה"אכדלםגדעוולשיהיבשגרואפול‪ ,‬כהגזוןהיבריקגוםר עחולליגם" וחקובושירהתאמלתיאםמוצכדה"גה"ט(בלעשוןורשבנכול אנושי אלא לשם‬
     ‫שמים‪.‬‬
                     ‫בסוף ה'פתיחה' ל'אהבת חסד')‪.‬‬

‫‪ ‬יש מ"ע בתורה כמו והחזקת ב˜ו‪ ,‬ועוד אם כסף תלוה וגו'‪ ,‬היינו כדי ללמדנו אשר‬

‫כמלתבדהשוא"נעחנ(ואו"מחצוסיוימןםס'עסל"דג)"חש'ממצחוומתת צחריוכבותת הכואונדהם' (לדאהיידנום שיעכווודן אנו מצווים עליה‬

‫מצלקדייםההתמוצרווהה ככאמשור צכיולה ה'ח‪,‬ולקשיון המת"וברסהק"ז)ש‪ ,‬ואיפןסקהדהעמת"ב (אנסוק"שיי) נשואתןם ללאהכםי‪.‬ווןוהנפקא מינה בזה‬

‫נת–באלרא יבצפ'א יכדיבדחואבתה ואצבריך לוגעו'שולתמהעןמ יצואורהיכושוןבי‪.‬מיך על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך‪.‬‬

‫וכדאתאיהינעועב"ניגוןמסאודתףבכשןיםעבשוושמכידהיאתיאתבאורבדכישהיותיםקאאיםהמהכימהדמ"יוםקבארלמאבצמכאצשעושתםל"היכהד'הישאכחדיידחיעובמותבאהדתדהוםאאגה'‪,‬דוב'מ‪,‬םצשוונווכואההאתם‪,‬רןישכלהרגואהחןי‪,‬פמיושוגלשרוםהקהו‪.‬ועכארולחאאמהולמקתאלצ"ופהישתבעאושללםהוכחמתוצוהבוקיןםללדעמקלדלינהוה‬
‫בחבוסבדתרההאתדפםילוהמ וקכבדלוי'‪,‬םאעעל"יפה ששלכאר ככיומוון בבנפיירנוחש וד–מיאצא‪,‬בןמנ"תמינסהבכריאדוזוע‪ .‬מכל מקום ציונו‬
‫הקשביי"כהתביועתשררבתמהצודובתרישםבילןהזאהדיםרנלוממקוצםד‪ ,‬אחובקליבהמתצווורהת לשבבידן אחודבםתלחהבארדום‪ .‬והנ"מ בזה הוא‬
‫לעבנידןרךשככלרלה‪.‬איןדהחווכקיחההמתוהרקיהוםאעפיצ'מומצשוכווותנתושאליןשםתמלוציויוםה‪ ,‬כבגאוןר‪,‬ץכ ושנואהחגד אפי' בחו"ל מ"מ‬
‫מיושוחדאולתאהתמחהברבוא'"ימהיוהתרשעוהמ?'ש"וכהשנהקרלאהתעונתוהרלתו (ואמלקקייםהבזאהרמץצווכתמ"ושא"הכבתה"רמב"ן בחומש בפ'‬

‫ו"ותהולכלתדובתדר)כביור"אוגשמי"תח וכע"ווד)‪,‬ה'(איוןבלככמאהורמהקוהמווכת‪.‬ח והא"שכהושאכרמהכויווןתברלבהואלבשאםרץ מבכל מקום‪.‬‬

                 ‫מצווה‪ ,‬שהרי רבים עונים כן מפני הנימוס וכדומה‪ ,‬וכן כאשר משתתף‬
‫‪ ‬ב‪‬ח‪‬ת‪‬ונבהיואכרל כהיכו"תובב‪ -‬דאיגןםשועלם המוכצוחתה כשיכבווודנתואבל ושאםםמצושהה‪.‬י ואלכמןצבוזהה גחודלבת האדם ואין נ"מ‬
‫החיובבלזכהווןא"לישמםבמכצלוהה‪.‬תבל‪ ,‬מ"מ היא מצוה חוקית ג"כ ושכרה יותר על האדמה וגו'‪,‬‬
‫וממילא נ"מ לדינא‪ ,‬דאחר דכיבוד או"א היא חוקית כמו כל מצוות שבתורה‪ ,‬עלינו‬
‫עם ה'[ולאלףכתשהביהה עמלקופםילוחומקרי שהבתומרצוהותדוקשאביןולאאדםעללחפיברודעלתא נאנאומשרי‪.‬דילןמשל בעכו"ם שבא‬
‫עלדמבצתוויתשצרראילכוותהוכולוינדה‪,‬בןמפונייששעלנוייןאהםמוצלוואהאהוב‪,‬א משןתגהיתעורההטובחיהיבלחבבכרבו‪,‬וד אם יותר מכבוד‬

‫ולא אכפת לנו בכוונתו‪ ,‬מ"מ רבנואבפ‪,‬סוקעו(דח"הברפבכ"הג דביהנגיהם"‪.‬ה בסוגריים) שאין‬

                                 ‫הבדל בזה וגם במצוות שבין אדם לחברו צריך כוונה]‪.‬‬
‫‪ ‬כן הוא במצות הלואה למי שנצרך‪ ,‬דאע"ג שהיא חובת האדם מ"מ היא חוקית‬
‫ג"כ‪ .‬וא"כ יש בזה כמה דינים˜מה שאין דומה ע"פ שכל אנושי שהיא חובת האדם‪.‬‬

‫ונ"מ ולכעתניבןרבאניוס(וחר"בנפשכ"ךג‪,‬בהדגמה"צהדשלדיעשיתת)‪:‬ה"אידשם‪,‬נפאקםא ימינשהלראבדהםביןמעהועותששהחייו תלויים בהם‪,‬‬
‫ואיהנופעוילכוהלשללהאלולותשםם במגצ"ווחה וכיביןאהםעולשההלוולתשםם במרצובויהת‪ ,‬לשמאיז משגיהועאגובדלעל שדה או סוחר‪,‬‬
‫ומהצדתיקוחןובהתנעהשיאדתםמההומאצווגה"חלמגעדוללה וממעצלוהה‪ .‬ולכהמלווותשאבמררבויתחז"הל‪,‬ראושי‪,‬עלויחיה גם הוא גם‬
‫ח זביהרואמברמעהוכתיתוו‪.‬ב‪' :‬אבמלעלהזשהמיירםה חתסורדךה'‪ .‬ואוהתטנועם‪,‬ע"זשכפשיאעסושריילתקהבל– נכןשכךחבשום אופן‪ .‬וא"כ‬

                 ‫תיקונה‪ .‬אם עשייתה הוא ראק"אבגלשהמליווותת והלפעעושולתה זולהאהבחכסווד‪.‬נה כלל‪ ,‬אז‬

‫‪‬א‪‬י‪‬ן בביכואחרנהו לבפ"עהורלחלבמעדלברה"בעבוסל'םבהרראושחינית‪ ,‬וממ"תחפשמהט עשבכורתוזבה בחסספדר ה'תהלים ע"ח‪ ,‬ויטוש‬

‫משכן שילה אוהל ִשֵׁכּן באדם עד ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב‪.‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30