Page 20 - 26114מ
P. 20
יהודית איתן
מריה ,שום כלום .שלא ידע ,שלא יבוא לו גם ,שלא יצא לו מהפה
בטעות .הוא בעצמו רוצה לגמור עם זה לפני שהכול יסתבך.
"אני רואה שבאת מדוגם ,איציק"...
איציק שותק ,מרים אל נחמיאס את עיניו ומבטיהם מצטלבים.
"אתה חושב שבת שבע יודעת?"
"מה?" שואל איציק.
שתיקה .איציק שולף חפיסת סיגריות ומצית מהכיס הקדמי של
המכנס ,מוציא מן הקופסה סיגריה ,מדליק אותה ,שואף ניקוטין ,מרים
ראשו כלפי מעלה ונושף בבת אחת את העשן .משתהה לעוד דקה או
שתיים ואומר" ,רואים?"
"אני רואה .מכיר אותך".
"אני שקוף ,אה? ככה?" אומר איציק ופניו מרצינות.
"תיזהר ,איציק ,דיר בלקום".
"זה עושה לי בלגנים בראש ,חבל לך על הזמן".
"אז איך קרה?"
"תאמין לי לא ביד שלי .עשתה לי עיניים כאלו ,אפילו ברזל היה
מתכופף".
"שלא תפרק לך את המשפחה".
"מפחיד .תאמין לי ",אומר איציק ושוב משתתק .לאחר רגע ארוך
אומר" ,שתהיה בריאה ,בתשי ,מזניחה את עצמה .ראית איך השמינה?
איזה תחת נהיה לה? אני בא לסלון כל פעם ורואה פיצוחים מניסו.
לא לעניין .רואה עוגות מחזי .כל היום היא עובדת ,בערב באה מאוחר
20
