Page 22 - 26114מ
P. 22
יהודית איתן
יפה שוב עוצרת את התפירה ,מהנהנת ,מקשיבה.
"שהוא ילמד ,אמרתי לה .כזה מדרוב .תראי אותה ,שואלת אותי
מה זה מדרוב .תאמיני לי ,יפה ,כאילו לא גדלה אצלי .גם זותי לא
חסר לה ,בחיי דומה לו .מזל יש לו עיניים כחולות שלקחה משהו טוב
מהאשכנוזי הזה".
"את חמה עליו ,אה?"
"אתמול בערב עוד פעם העיר לי על המשקל ,מה זה העליב אותי,
יפה .אמר לי את פרה .תגידי את ,ככה ללכת איתו למיטה? הלכתי
לישון במיטה של ירדנה .מאז התיכון שלה ,אולי תגידי עשר שנים?
לא ישנו על המיטה .סידרתי שמיכה וכרית ולא באתי לאיציק .עכשיו
אני עייפה רצח ,הגב שלי כואב ,אין לי סבלנות לאף אחד".
יפה עוצרת את התפירה ,תולה מבט המום בבת שבע" .איך אמר
לך ככה ,יו"...
"אני לא מדברת איתו ,בלילה רציתי להרוג אותו .נשרף לי הלב
ולא נרדמתי .למה למי הוא קורא ככה? שיסתכל על עצמו ,גם אצלו
גדל לו הכרס ,חושב הוא מלך .בטח מלך ,למה אני שמה לו כתר ,בכוח
של הלב .אבל הוא? לא נזהר עם המילים שלו".
"בא לי להרוג אותו גם כן .איך אמר לך ככה".
"אבל מה ,יפה ,ת'אמת? הבוקר הסתכלתי במראה .בחיי הוא צודק.
מה זה ,כל הבטן והתחת .אף פעם לא הייתי ככה .זהו ,אני מחליטה די,
אני לא זוללת יותר את הפיצוחים של ניסו .חושב נוריד לו מהמחיר
של השמלה של הבת שלו .גמרנו .והעוגות מחזי שיאכל הוא בעצמו.
אם לימור רוצה משהו שתקנה לבד .את בטח לא נוגעת ,יימח שמך,
איזה רזה את .אני גמרתי .החלטתי .לימור! לימור! בואי רגע! קחי
מפה את כל הפיצוחים והבייגלך ותעיפי אותם למטבח .מהיום ,את
22
