Page 231 - KETER TORA
P. 231
שקידת התורה
נצטווינו להגות בתורה יומם ולילה
...ולזאת נצטוינו באזהרה נוראה מפיו יתברך לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית
בו יומם ולילה ,וכמ"ש בהקדמת הזוהר תא חזי כמה הוא חילא תקיפא דאורייתא וכמה
הוא עלאה על כולא כו' ,ובגין כך בעי ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא וליליא
ולא יתעדי מנה הדא הוא דכתיב והגית בו יומם ולילה ואי אתעדי או אתפרש מנה כאילו
אתפרש מאילנא דחיי.
אי אפשר לאדם לעמוד בלא תורה
ובתנא דבי אליהו [סדר אליהו זוטא פי"ג] אמר ,וישתדל אדם בעצמו בדברי תורה שדברי
תורה הן משולים בלחם ובמים כו' ,ללמדך שכשם שאי אפשר לו לאדם לעמוד בלא
לחם ובלא מים כך אי אפשר לו לאדם לעמוד בלא תורה ,שנאמר לא ימוש ספר התורה
הזה מפיך וגו' ,וכן אמרו בתנחומא [פרשת תבא בפסוק והיה אם שמוע ובפרשת האזינו] ובמדרש
[תהלים מזמור א'].
אם יתרפה רגע מהתורה יטבע
ואמר הכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה וגו' ,כי צריך האדם לקבוע בלבו וידמה
בדעתו ,כי אלו היה טובע בנחל שוטף ורואה לפניו בנהר אילן חזק ,ודאי יאמץ כח
להתחזק ולהתדבק עצמו בו בכל כחו ולא ירפה ידיו הימנו אפילו רגע אחד ,אחר שרק
בזה תלוי עתה כל חיותו מי פתי ולא יבין שאם יתעצל ח"ו אף רגע אחד וירפה ידיו
מהתאחז בו יטבע תיכף.
ברגע שפורש מהתורה נכרת מהחיים העליונים
כן התורה הקדושה נקראת עץ חיים אילנא דחיי ,שרק אותו העת שהאדם אחוז
באהבתה ועוסק ומהגה בה בקביעות ,אז הוא חי החיים האמיתים העליונים קשור
ודבוק כביכול בחי העולמים יתברך שמו דקודשא בריך הוא ואורייתא חד ,ואם ח"ו
231
