Page 332 - KETER TORA
P. 332
אגרת הגר"א
ימי החשך כי הרבה יהיו .כל שבא הבל .ולשמחה מה זו עושה .כי מחר תבכה מאשר
היום תשחק .ואל תקנאי בכבוד המדומה ההבל .והזמן בוגד והוא כמאזנים יגביה הקל
וישפיל הכבד .והעולם דומה לשותה מים מלוחים .ידמה לו שמרוה וצמא יותר .אין
אדם מת וחצי תאותו בידו .מה יתרון לאדם בכל עמלו כו'.ה זכרי הראשונים אשר היו
לפנינו שכל אהבתם וחמדתם ושמחתם כבר אבדה ומקבלים על זה דינים מרובים.ו ומה
הנאה לאדם שסופו לפרוש לעפר רמה ותולעה .וכל הנאות יתהפכו לו בקבר למרה
והמות כרוך באדם .ומה העולם הזה כל ימיו כעס ומכאובים .גם בלילה איננו מניח לו
לישון .והמות אינו מקוה [נוסח א"צ :מקרה].
והכל יביא במשפט על כל דיבור ולא נאבד אפילו דיבור קל .ולכן אני מזהירך
שתרגילי בכל היותר לישב יחידית כי חטא הלשון על כולו כמאמר חכמינו ז"ל (תוספתא
פאה פ"א) אלו דברים שאדם אוכל כו' .ולשון הרע כנגד כולם .ומה לי להאריך בזה העון
החמור מכל העבירות.ז כל עמל אדם לפיהו .אמרו חכמינו ז"ל שכל מצותיו ותורותיו
של אדם אינו מספיק למה שמוציא מפיו .מה אומנותו של אדם בעולם הזה ישים עצמו
כאלם כו' .וידביק שפתותיו כשתי רחיים כו' .וכל כף הקלע הכל בהבל פיו של דברים
ה וגם בחייו ,מה יתרון לאדם בין אם יש לו מאה אוצרות – ובין שיש לו אלף אוצרות.
[חבקוק פרק ב' פס' ו']
שהעולם הזה אפילו אם יהיה כל העולם שלו ,מכל מקום כל ימיו מכאובים ,מרבה
נכסים מרבה דאגה ,וכבר האריכו ספרי מוסר כי אין בטוח האדם לא ברוב עשרו ולא
בבניו ובבנותיו ,ואין אדם מת וחצי תאוותו בידו ,שכל מי שיש לו יותר מתאוה ליותר.
[יונה פרק א' פס' ד']
ו ושמעתי בע"פ בשם הגאון מוהר"ש ז"ל ענין זה ,שהוא ז"ל נתכוין לעמוד על רבינו
ז"ל (הגר"א) בזמן שינתו ...והרגיש תמיד כמה פעמים השתנות בפניו כמו המצטער צער
גדול .וכאשר פעם אחת דחק לפני רבינו ז"ל להוודע ממנו סבת הדבר ,השיבו – שאינו
יכול לסבול הצער מנפשות המתים ,ובפרט מאשר מתו מקרוב שידענו ודיברנו עמהם
[הרד"ל ,עליות אליהו הערה צ"ז]
ז ד' ראשי עבירות הן ,והן – עבודה זרה ,גילוי עריות ,ושפיכות דמים ,ולשון הרע
יותר מכולם ,לכן התקינו בתחילה [אחר התפלה] 'נצור לשוני מרע' ואח"כ בסיום 'קלקל
מחשבתם'[ ...אסתר ,פרק ח' פס' ג']
332
