Page 334 - KETER TORA
P. 334

‫אגרת הגר"א‬

‫בדיבור אחד כמה החמירו‪.‬יב ותכבדי את השבת מאד כאשר היה לפני‪.‬יג ואל תצמצמי‬
‫כלל כי כל מזונותיו של אדם [קצובים לו מר"ה ועד יוה"כ] חוץ [מהוצאת שבתות והוצאת יום‬

                                                                                ‫טוב] וכו'‪.‬‬

‫וגם באתי לבקש מאתך מאוד מאוד בבקשה גדולה ועצומה ושטוחה שתדריכי את‬
‫בנותיך מאד שלא יצא מפיהם קללה ושבועה וכזביד ומחלוקת‪ .‬רק הכל בשלום באהבה‬
‫ובחבה ונחת‪ .‬והנה יש לי כמה ספרי מוסר עם לשון אשכנז יקראוהו תמיד וכל שכן‬
‫בשבת קודש קדשים לא יתעסקו אלא בספרי מוסר והנה תדריכי אותם תמיד בספרי‬
‫מוסר‪ .‬ועל קללה ושבועה וכזב תכי אותם ולא תרחמי עליהם כללטו כי חס ושלום‬
‫בקלקול הבנים יענשו אב ואם מאד‪ .‬ואף אם תדריכי אותם תמיד במוסר ולא יקבלום‬
‫אוי לאותה בושה והצער והבזיון בעולם הבא את אביה היא מחללת כמאן קרינן [לרשע‬
‫בן צדיק רשע בן רשע] כו'‪ .‬וכן שאר דברים לשון הרע ורכילות‪ .‬ושלא יאכלו וישתו כי אם‬
‫בברכה ראשונה ואחרונה וברכת המזון וקריאת שמע והכל בכוונה‪ .‬ועיקר הכל שלא‬
‫יצאו חס ושלום מפתח ביתם ולחוץ‪.‬טז ושיצייתו ויכבדו אותך ולאמי ולכל הגדולים‬

‫יב אם תשיב משבת‪ ...‬שיזהר בדבור בדבר האסור [משא ומתן]‪ ,‬וגם בדברי הרשות – כמו‬
‫בדברים בטלים יזהר גם כן‪ ,‬כמו שאמרו שלא יהא דבורך של שבת כדבורך בחול‪ ,‬ע"ז‬

                                          ‫אמר כפל מלות ודבר דבר‪[ .‬ישעיה פרק א' פס' י"ב]‬

‫יג לענג השבת במאכל ומשתה ולכבדו בכסות נקיה‪ ,‬ושיהיה כוונתו לשם שבת ולא‬
‫להנאת עצמו‪ ,‬ע"ז אמר – 'וקראת לשבת עונג'‪ ,‬לשבת דייקא‪ .‬וכן אמרו כל המענג את‬

                ‫השבת כו' הביאו ראיה מהכתוב אז תתענג על ה'‪[ ...‬ישעיה פרק א' פס' י"ב]‬

‫יד שקר – דבר שמתחילה הוא שקר‪ ,‬אבל כזב – מתחילה היתה כוונתו לעשות הדבר‬
                                                            ‫וחזר בו‪[ .‬משלי פרק י"ב פס' כ"ב]‬

‫טו חושך שבטו שונא בנו‪ ,‬מי שמונע את שבטו הראוי להכותו בשבט‪ ,‬ומחפה עליו‬
‫ואינו מייסר אותו בשבטו‪ ,‬הוא שונא בנו – כי לסוף יצא לתרבות רעה‪[ .‬משלי פרק י"ג פס'‬

                                                                                                                    ‫כ"ד]‬

‫טז 'והבאתה אל תוך ביתך'‪ .‬כאן בא להורות ש'כבודה בת מלך פנימה'‪ ,‬וכן 'מנשים‬
‫באוהל' וגו'‪ ,‬לכן אמר – 'אל תוך ביתך'‪ ,‬ולא – 'אל ביתך'‪[ .‬אדרת אליהו דברים פרק כ"א פס'‬

                                                                                                                    ‫י"ב]‬

                                                       ‫‪334‬‬
   329   330   331   332   333   334   335   336   337   338   339